הדור שלאחר העדויות

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. שאלות בדבר השיח הציבורי על השואה בחברות המחוללים והניצולים; מהו תהליך העיבוד; האם אפשר לדבר על לקחים מהשואה; במה דומה השואה למקרים אחרים של רצח עם ובמה היא שונה; יצוג השואה; אנטישמיות חדשה.      א. כיצד נתפסת השואה ב"דור שלאחר העדויות"? / המחקר של גורני […]

פסיכולוגיה של השואה- התמודדות הניצולים לאחר השואה

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. כאן עולות שאלות בדבר התגובות השונות של הניצולים לסיום מלחמת העולם השנייה וכיצד תגובות אלו השפיעו על הדורות הבאים; מפגשים בין בני הדור השני כפי שמייצג המקרה של קבוצת ה- TRT; סוגיית הטראומה המשנית והאם היא קיימת בקרב בני הדור השני לניצולים; השפעות השואה על הדור […]

פסיכולוגיה של השואה: רקע הסטורי לאחר השואה (1939-היום)

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. רקע היסטורי מלחמת העולם השנייה מסתיימת, הפעם (בניגוד להתנהלות שלאחר מלחמת העולם הראשונה) החליטו להגיע להסכם שיאפשר לגרמניה גם להתאושש. למרות התנהגותה הבלתי אנושית של גרמניה, המדינות הבינו שכדאי להיות חכמים ולא צודקים ולכן הסכם השלום שנחתם בתום המלחמה לא דרש ממנה לתת פיצוי ולא לקח […]

פסיכולוגיה של השואה- המצילים

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. כאן יש להבחין בין הסברים ותיאוריות העוסקים ביחיד המציל, המציל הפועל במסגרת קהילה והצלה ברמה הלאומית; כאשר עוסקים ברמת המציל היחיד יש לדון בגורמים שתרמו למעשה ההצלה ואלו שהקשו עליו; לא באמת ידוע כמה מצילים היו. ליד ושם יש מספר (21,000) שנובע מאנשים שדיווחו, אבל הרבה […]

הסברים להתנהגות העומדים מן הצד

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. /מי נכלל בגדר העומד מן הצד במהלך השואה; אלו מבין המושגים והתיאוריות הפסיכולוגיים העוסקים בעומדים מן הצד (גם אלו שנידונו בתקופה שלפני השואה) תורמים להבנת התנהגותם של העומדים מן הצד במהלך השואה? האם העומד מן הצד, בהכרח אינו מפיק רווח כלשהו ממעשהו? כיצד עומד מן הצד […]

הסברים להתנהגות הקורבנות והניצולים

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. נסקור בקצרה את מצבם של היהודים וכן קרבנות פולניים, מושגים שיתארו את הפיכתם לקרבנות והסברים פסיכולוגים להתנהגותם. מלחמת העולם השנייה מצאה את היהודים במצב של הפתעה והלם, כיוון שהם פשוט לא האמינו שכוונת הנאצים היא אכן להשמיד אותם (רובם אפילו לא ניסו למצוא מחבוא). כשהם הבינו שהרע […]

מנגנונים פסיכולוגיים להסברת התמודדות המחוללים עם מעשיהם

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. א. מנגנונים פסיכולגים קיים גבול דק בין השאלות "למה עשית את המעשה" ל"איך אתה מתמודד עם המעשה" – כי לפעמים ההתמודדות הטובה גורמת לך להמשיך במעשה ובכך היא גם גורם להתנהגות, יש חפיפה בין "למה" ל"איך מתמודדים" (ולכן אותם נושאים מקודם חוזרים בחלקם גם כאן). "העתקת […]

פסיכולוגיה של השואה: הסברים להתנהגות המחוללים בזמן השואה

תקציר הנושאים בפרק: ציר של אישיות מול סיטואציה; בפני אלו קשיים פסיכולוגיים נתקלו המחוללים בעת ניסיונם לבצע את שהוטל עליהם; מה עומד במוקד הויכוח שבין גולדהגן ובראונינג ביחס להתנהגות המחוללים; במה מתבטאת תרומתה של חנה ארנדט לדיון בהתנהגות המחוללים ומה עורר הטיעון שלה סערת רוחות? אלו תיאוריות ומושגים פסיכולוגיים תורמים להבנת הטיעונים שהציגו גולדהגן, בראונינג […]

הפסיכולוגיה של השואה: תיאור וניתוח התנהלות הנאצים בתכנית "המתת חסד"

ג. המתות חסד: מה היה הבסיס לתוכנית 'המתות החסד', מי נכלל בה ומדוע;מדוע נדרש זמן רב לציבור בגרמניה למחות נגד התוכנית החל מקיץ 1939 ועד 1945 הומתו במכונים מיוחדים בהרעבה, בזריקות פנול ובגז, ילדים ומבוגרים רבים מאוד (מרביתם גרמנים) שסווגו כבני אדם שחייהם חסרי ערך ("לא ראויים לחיות"). בעצם, הגרמנים תכננו תהליך של "המתות חסד". […]

הפסיכולוגיה של השואה: הסברים פסיכולוגיים להתנהגות היהודים

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. ננסה להבין מדוע התקשו היהודים לעמוד על השינוי הדרמטי שהמשטר הנאצי חולל מבחינת היחס אליהם. כאמור, היהודים היוו אחוז 1 מכלל האוכלוסייה הגרמנית, מצבם של היהודים בגרמניה לפני עליית הנאצים היה מעולה: היהודים היו מעורים מבחינה כלכלית (=עשירים) והן מבחינה תרבותית. כשפרסם היטלר את ספרו "מיין קאמפ" […]