היסטוריה פוליטית של זמננו: אידיאולוגיה

היסטוריה פוליטית של זמננו: אידיאולוגיה

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

אידיאולוגיה: ההגד'רה הראשונית של המושג אידיאולוגיה ניתנה סביב המהפכה הצרפתית, ב-1795, כאשר אז היה ויכוח אידיאולוגי שעלה בראשיהם של רבים. דה-טרסי העלה מושג שהפך לאחד המרכזיים במדע המדינה: אידיאולוגיה היא דוקטרינה פוליטית כללית שטוענת לתורה שלמה ובעלת יישום אוניברסאלי לגבי האדם והחברה.

אך יש באידיאולוגיה עוד עניין: יש בה תוכנית פעולה פוליטית. (לא שהדבר הכי טוב הוא לשיר או לרקוד כל יום).

מהי דוקטרינה? מושג דתי של למידה. כלומר האידיאולוגיה אינה קיימת באופן ניטרלי, אלא משמשת לאינדוקטרינציה, כלומר מלמדים אנשים במה להאמין. כלומר על אף שההגדרה חילונית, יש בה אלמנט דתי.

אלמנט נוסף של אידיאולוגיה: סיסטמטיזציה, היא צריכה לעבוד בצורה מערכתית, וצריך להיות קשר בין החלקים השונים שלה. אידיאולוגיה צריכה להיות קוהרנטיות פנימית.

בא מרקס ואמר שההגדרה הזו לאידיאולוגיה היא מושלמת, ומתארת את כל האידיאולוגית, פרט לסוציאליזם: כי הסוציאליזם הוא מדע, לא אידיאולוגיה. הוא תוצאה לא של הגות פילוסופית מופשטת, אלא של חקר אובייקטיבי. לא של אמונות אלא של בדיקת המציאות בכלים פילוסופיים והיסטוריים, וכו'. בעבור מרקס אידיאולוגיות הן מסך מעוות ומסלף, תודעה כוזבת, שמונע מפני בני האדם לראות את מצב הקיום האמיתי שלהם של ניצול בידי המעמדות השליטים ובכך משמר את הסדר הקיים.

חלוקה נוספת: סוגים שונים של דמוקרטיה

הדמוקרטיה הליברלית המערבית טוענת שהיא דמוקרטית כי מייצגת את האינטרסים של מירב האוכלוסייה. המרקסיסטים לא היו מעוניינים בהן כי טענו שהן מערכות אידיאולוגיות המשמשות לשימור המצב הקיים ומניעת המהפכה. ברוסיה ובסין לכן, טענו שהן יותר דמוקרטיות המדמוקרטית המערביות, כי התוצר שלהן מכוון יותר רוסיה ובסין לכן, טענו שהן יותר דמוקרטיות המדמוקרטית המערביות, כי התוצר שלהן מכוון יותר טוב לכלל האוכלוסיה – הן דמוקרטיות מבחינת התוצאה, גם אם פחות אנשים משתתפים בהצבעה וכו'. כלומר, שתי תפיסות של דמוקרטיות – על פי אינפוט (ליברלי מערבי – הצבעה והשתתפות) או לפי אווטפוט (תוצאות המספקות את הצרכים של מירב האוכלוסייה, וזאת לעומת הדמוקרטיה המערבית, שמספקת כביכול רק את מי שטוב לו במצב הקיים). 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות