היסטוריה פוליטית של זמננו: מגמות אידיאולוגיות במאה ה-19

היסטוריה פוליטית של זמננו: מגמות אידיאולוגיות במאה ה-19

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

נדבר על התפקיד הפוליטי שמרקס ואנגלס ממלאים (ולא על האיכות התיאורטית של כתביהם). ההיסטוריה מאז פרסומם השתנתה, ואי אפשר לא להתייחס אליהם. לפיהם החלוקה בעולם אינה בין קבוצות פרימורדיאליות לאומיות, ולא בין קבוצות דתיות (היררכיה דתית שהיתה נהוגה לפני), אלא למעמדות כלכליים. לפיהם, שאלת הקניין היא השאלה המרכזית, היא המנוע של ההיסטוריה, ומובילה לכיוון ספציפי: מהפכה חברתית שכתוצאה ממנה תקום חברה של יצרנים חופשיים, שהתנאי לה הוא שיבוטל הקניין הפרטי.

כלומר, השאלה אינה שאלה לאומית. המסקנה הפוליטית: האינטרנציונאל הראשון, קרי מפלגה פוליטית בינלאומית של כל הפועלים – של כל בעלי התודעה הפועלית, יותר נכון (סטלין מעולם לא היה פועל).

כלומר: ביטול המדינות, ותוצאה נוספת: לא יהיו יותר מלחמות. המלחמה היתה אז תחרות אימפריאלית על משאבים, קרי אינטרסים של קניין, אך הנלחמים שנלחמו למענם היו פועלים – ומדוע שילחמו כדי להעשיר את העושקים אותם?

מצד שני – ישנם אנשים שחושבים שהזכויות האינדי. ולא הקולקטיביות, הקניין הפרטי – הם המפתח להבנת המציאות. אלה הם הליברלים. הליברליזם של המאה ה-19, גם במקומות המתקדמים ביותר (בריטניה/צרפת), הוא ליברליזם אליטיסטי, ולא המוני. חשבו שכדי לשחק במשחק הפוליטי צריך מנות מסוימות של ידע – יש סייג של תשלום מיסים וקרוא וכתוב כדי להשתתף במשחק הפוליטי.

בנוסף להם, ישנן קבוצות אחרות של אוכלוסיה שמושפעות מתפיסות דתיות מודרניות יותר, כמו תפיסת האפיפיור ליאו ה-13, שהוציא הצהרה אפיפיורית לגבי גורלם של עניים. כלומר יש מצד הכנסיה דאגה למצב החברתי. הדברים של ליאו ה-13 ושל אחרים יהיו בסיס למה שנקרא המפלגות הדתיות (לאומיות פחות ויותר) הנוצריות – דמוקרטיות-נוצריות.

זוהי תמונה כללית של התפתחות הפוליטיקה במאה ה-19. החלוקה היא חלוקה בין אוניברסאליות לפרטיקולאריות. יש גם דרך אחרת לחתוך את המפה המפלגתית: חלוקה בין שמרנות לרדיקליות – פוליטיקה שמנסה לשמור על העבר כי הידבר היחידי הבטוח הוא מבחן ההיסטוריה, לבין אלה שהוגים רעיון ורוצים ליישמו על המציאות, רעיון שאותו לא ניסו מעולם, היסטורית. חלוקה שלישית ואולי המהותית ביותר: פוליטיקה דמוקרטית ופוליטיקה אוטוריטארית. פתיחות וסגירות של המערכות הפוליטיות והשיח הפוליטי.

כל אלה מתחברים ביחד לאחד החיבורים ההיסטוריים הגדולים: חיבורו של ברכר. כל הדברים הללו מתנקזים לעידן האידיאולוגיות במאה ה-20, ומלחמת העולם השנייה. באותן השנים לאידיאולוגיות היה כל כך הרבה כוח, שהן הולידו את האסון הגדול ביותר, של מלחמת העולם השנייה.

מלחמת העולם השנייה היתה התנגשות על רקע אידיאולוגי בין 3 גושים, ששניים מהם היו צריכים להתאחד כדי לנצח את המחנה הנאצי-פשיסטי ואח"כ לפתוח במלחמה קרה ביניהם.

הפציינטים המפורסמים של פרויד

ניתוחי המקרה שליוו את מחקרו וכתיבתו של פרויד הפכו כמה ממטופליו לאנשים מפורסמים בעולם הפסיכולוגיה. כמה מהפציינטים המפורסמים של פרויד

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: