היסטוריה פוליטית של זמננו: הקולוניאליזם

היסטוריה פוליטית של זמננו: הקולוניאליזם

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

על מנת להבין את מלחמת העולם הראשונה, יש להבין את הרגע לה – פחות או יותר מ-1870, ההפסד הצרפתי לגרמניה ורוסיה. זו נקראית "התקופה היפה", אך היתה מלאה בשורת עימותים בין המעצמות.

ניתן לאפיין אותה גם כתקופת הפריחה של הקולוניאליזם.

האימפריות הספרדיות והפורטוגזיות היו האימפריות הבינלאומיות הראשונות שנוצרו (סוף המאה ה-18). שתי אלו לקראת תחילת המאה ה-19 הולכות וקורסות, בגלל כל מיני סיבות פנימיות. חלק מהעניין היה שחדר ממדינות אמריקה הלטינית החלו לדרוש עצמאות.

מהו קולוניאליזם?

ההגדרה הפשוטה היא, שליטה של מדינה א' על טריטוריה (לא בהכרח מדינה) אחרת, שאיננה אותה המדינה (אין אף יומרה להגדירה כך). אחת מהסיבות שלקולוניאליזם יש נימה נגיטיבית, היא שבערך מהמאה ה-15 הוא מפעל ענק של ניצול כלכלי של כל כדור הארץ על ידי יבשת מזערית יחסית. כמות האומות שלא נמצאו תחת שליטה אירופית עקיפה או ישירה היא אפסית (כדוגמת אתיופיה שדיברנו עליה).

בתחילת המאה ה-19 רוב אפריקה כלל לא ממופה – לא מכירים אותה. הממלכה המאוחדת שולטת בקנדה וארה"ב (כהגדרתן כיום). צרפת – איזורי שליטה מצומצמים. השטחים הגדולים שייכים לאימפריה הספרדית ולפורטוגל [מפה בהיי-לירן]. (בקולוניאליזם הכוונה בד"כ היא לשליטה מעבר לים, אך ישנן הגדרות שונות מן הסתם).

האלמנט הראשון של הקולונ. היה של שליטה. שולטים על עמים שאין להם דבר עם האימפריה.

אלמנט שני – עניין כלכלי. במובן מסוים. כאן מאומצת התפיסה שהקולוניאליזם הוא המשך ישיר של הקפיטליזם. מדובר על מצב שבו המעצמות האירופיות זקוקות לעוד קונים (וכן לעוד חומרי גלם). אחת הדרכים לעשות זאת היא להתפתח מחוץ לאירופה. נראה לדוג', שצרפת לא יכולה לפתוח שוק חדש בגרמניה או בבריטניה, ולכן יש בקולונ. ניסיון להגדיל את השוק.

במובן השני – ניצול כלכלי של משאבי המקום. איכות החיים עולה, ואנשים מעוניינים יותר ויותר בחומרי גלם, בעצם על חשבון העולם כולו.

אלמנט שלישי – המנוע התרבותי של הקולונ.: גישה של עליונות תרבותית. ללא ספק גישה מאוד ברורה של עליונות תרבותית וגזעית, שנמצאת בבסיס ההצדקה של ההגעה למקומות אלה והקולוניאליזם. האדם השחור הושווה רבות לקוף. התפיסה הגזענית הולכת ומתפשטת בצורה המדעית שלה בעיקר במאה ה-19. ניתן לראות שהגזענות לא החלה בנאצים, אלא מוקדם הרבה יותר מכן. תפיסה שגזע הוא שקובע תכונות של אנשים, מעבר לכל יכולת בחירה של האדם בעצמו לאחר מכן.

אולם, חלק מהתפיסות הקולוניאליסטיות לא היו גזעניות לגמרי – האמינו שילמדו את המקומיים וירביצו בהם תרבות, וכך יוכלו להשתפר. תפיסה זו נמצאת גם בלב השיטה המנדטורית.

בהתחזקות הלאומיות העניין של העליונות תופסת מקום עצום. כל אומה תופסת עצמה כבעלת זכות לגבי העולם כולו- רשאית "ללמד" אותם מה צריך לעשות כדי לחיות נכון.

חלק מהאנשים מאמינים באופן עמוק שזו המחויבות שלהם לעולם. לדוג', בהודו אחד המנהגים שהבריטים ממגרים הוא ה"סאטי" – שריפת האלמנות ביחד עם בעלן המת, בשם אותה העליונות התרבותית. כלומר, לעיתים תפיסת העליונות התרבותית לפעמים הביאה גם לדברים חיוביים.

לסיכום:

  • ·         תפיסת העליונות שביסוד הקולוניאליזם היא אחת מהסיבות העיקריות לכך שהוא נתפס כאחד העוולות הגדולות של המין האנושי.
  • ·         המניע העיקרי לקולוניאליזם היה כלכלי – פתיחת שווקים חזקים כהמשך של הקפיטליזם. 

ראה גם: הקולוניאליזם האירופי

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות