היסטוריה פוליטית של זמננו – סיכומים

היסטוריה פוליטית של זמננו – סיכומים

בתקופת הרנסנס האמינו שהעולם הצליח לפתור את כל בעיותיו. הכל התפוצץ בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכל מי שנכנס אליה היה בטוח שינצח. מובן לבסוף, שלמעשה כל הצדדים הפסידו.

אחרים אומרים שהמאה ה-20 התחילה במלחמה אחרת: המלחמה בין צרפת ופרוסיה ב-1870, המלחמה הראשונה בה היה גיוס המוני על בסיס מדינה לאומית. מלחמת השנייה לעומתה פירקה את גרמניה, אך המכנה המשותף לשתיהן היא התקדמות לעבר מדינות לאום, שמנצחות את האימפריות שהולכות ומתפרקות בפרק זמן יחסית קצר.

דבר נוסף שאפשר לראות בתקופה זו הוא חברות ההמונים. המסגרות הפוליטיות הולכות ונפתחות כדי לתת מקום להמונים – כי כשמגייסים גיוס חובה שמחייב הקרבה אולטימטיבית מצד האזרח, קשה לאחר מכן לא להעניק לו זכויות פוליטיות… הצבעה, השתתפות וכו'.

ניתן לצפות בעוד תהליכים, אך ישנה תופעה נלווית שיש להתייחס אליה: מהפכות תעשייתיות. המהפכה התעשייתית התחילה לכאורה במאה ה-19 באנגליה, ונמשכת עדי היום. כך שלמעשה יש כמה מהפכות תעשיתיות. ניתן להצביע על מהפכה תעשייתית שנייה: מהפכה של מנועי שריפה פנימית, ששינו את כדור הארץ. רשימת דברים שקורים ב-1900 ששינו את פני כדור הארץ. אך מובן, שהמחקר שלפני המהפכה התחיל עשרות שנים לפני, ורק סביב 1900 המחקרים הללו הפיקו פירות.

במאה ה-20 אם כן, צורות הארגון הפוליטי הולכות ומשתנות.

כמו כן ישנם שינויים חברתיים: נשים נכנסות למתחם הציבורי. ארגוני נשים מתחילים לדרוש את ייצוגן בזירה הפוליטית. שאלת העבדות שהעסיקה את האנושות מקדמת דנא הולכת ונגמרת פחות או יותר (אף שיש עבדות גם היום), שכן העבדות מתבטלת. עולות שאלות של דת, גזע, וכן תופעת החילון. האיזון בין הסקטור החקלאי לעירוני משתנה לטובת העירוני, במדינות המתקדמות מתחיל להיווצר סקטור שלישי של שירותים, שהולך וגדל. הולך ותופס מקום גם מבחינת השפעתו הפוליטית, האינטרסים הקורפורטיבים שלו וכו'.

לפיכך, אפשר להגיד שבתחילת ההמאה ה-20 קרו הרבה מאוד דברים ששינו את פני המדינות ושהיו להם תוצאות פוליטיות ברורות.

דיברנו על המדינות המתועשות, אך ישנה תופעה נלווית משמעותית: עליונות המערב והשתלטותו על יתר העולם. הגזע היהודי-יווני נוצרי, הציוויליזציה המערבית, היא רק אחת מהציוויליזציות בעולם. אף היו ציוו. גדולות ממנה בעבר, שידעו עליות ומורדות. לרוב ציווי. וחברות מסורתיות מאוגדות סביב הציר הדתי, אולם בתחילת המאה ה-20, המאפיין את המערב הוא תהליך של אובדן הציר הדתי. קודם פיצול גדול של הציר הדתי הנוצרי, ואח"כ ביתר שאת במהפכה התעשייתית במאה ה-19 (והשנייה בסוף המאה ה-19), אצל שכבות מאוד רחבות – החלפת האמונה הדתית באמונות אחרות, חלקן פוליטיות – חשוב.

בציווי. אחרות, כמו האסלאמית או ההינדית, הבודהיסטית (אף שהבודהיזם אינו ממש דת. יש בו עקרונות אמוניים)- ברור שהן אינן מצליחות להתקיים במסגרות פוליטיות שמסוגלות להתמודד עם המערב, שהולך ומשתלט על כל העולם, ולא עומדים בפניו. הוא מקים אימפריות קולוניאליות.

יש ב-1853 מעשה שמסמל זאת יותר מכל – הגעת הספינות האמריקאיות לחופי יפן. האמריקאים מצאו שם ציווי. שונה לגמרי, שחשוב מכך – נסגרה לגמרי להשפעות זרות. אמנם במאה ה-16 הספרדים ניסו קצת להשפיע על היפנים (ולשכנעם להצטרף לדת החדשה), ואז השליטים הפיאודליים של יפן החליטו לסגור את שערי יפן  בפני השפעות התרבות (והדת) המערבית. שמרו על העיקרון לפיו איש מהזרים אינו יכול לנחות באדמת יפן. למזלה של יפן היו מלחמות נפוליאון, כי המטרה של הרוסים היתה לחדור ליפן, אך נפוליאון פלש לרוסיה, ובעקבות כך נמנעו מלפלוש ליפן.

בהגעת האמריקאים ליפן- הפעילו את מדיניות פתיחת הדלתות – לחצו על היפנים לפתוח את השערים, בעזרת כוח. אז האליטה היפנית בהרבה היסוסים והתנגדויות פנימיות, החליטה ללכת בדרך שכמעט שום חברה מסורתית לא הלכה – להיפתח כמה שפחות למערב, אך מספיק כדי לרצות את האמריקאים (לאחר מכן הגיעו גם הבריטים והצרפתים), והאליטה היפנית החליטה להשתנות חלקית כדי לאמץ את ניצול המשאבים והטכנולוגיה, כך שיתאפשר להם להתמודד עם הפולשים במושגים שלהם. לעשות זאת יחד עם שמירת המבנה המסורתי של החברה היפנית – כלומר לא רצו לאמץ את המודרניות ומערכת הערכים המערבית תוך כדי תהליך המודרניזציה. כל עקרונות הרציונאליות- ערכי ההשכלה וכו' לא עניינו איתם, ביקשו לשמור את מערכת הערכים שלהם ביחד עם האמצעים הארגוניים (שהיו מפותחים דיים- היפנים הבינו שלארגון חשיבות קריטית), אך לאמץ את המודרניזציה הטכנולוגית וכו'. (היפנים אף המציאו דת שתשרת את המטרות הפוליטיות היפנית – השינטו. העמידו את הדת לשירות המדינה – דוגמא מאלפת למה שיקרה אח"כ באירופה).

 

לסיכום: המערב (כולל רוסיה) השתלט (כמעט) על כל העולם. (סיאם אומנם שמרה פחות או יותר על עצמאות, אך זה היה בגלל אינטרסים בריטיים. דוגמא נוספת – אתיופיה. אך זה בגלל שהשטח היה קשה והאיטלקים לא ממש הצליחו לכבוש – הבריטים והצרפתים הפריעו להם ולכן אתיופיה שמרה על עצמאותה).

ההסבר: רציונאליות אינסטרומנטלית , טכנולוגיה, ובעיקר פוליטיקה של קידום אינטרסים בצורה מיידית וממוקדת. היכולת של מדינות לאום להתלכד סביב מטרות לאומיות. יצירת כלי משחק בפוליטיקה מודרנית – האזרח על זכויותיו וחובותיו– יציר מוחם של הוגים מערביים – מושג, אבסטרקציה שהם המציאו. מעין קיום משחק של אילוזיות: נציגות, אך למעשה לא כך כי לנציגים אינטרסים של עצמם… והאזרח מקבל זכויות אך חב גם בחובות. צורת ארגון שהיא יותר יעילה ויותר קלה להשליך אותה לעתיד, מאשר מה שקיים בחברות המסורתיות, בהן השליטה בכוח היא העיקרון המרכזי, שכן כדי שאליטות מצומצמות חיות בהתאם למעמד ההיסטורי/דתי וכו' שלהן – הרבה אזרחים צריכים לחיות חיים של סבל.

החדשות הרעות: מאחורי השתלטות המערב מתפתחים זרמים שאומרים שהוא לא מתפשט בגלל תכונות רציונאליות, אלא בגלל שהוא עליון, עליונות של הגזע הלבן. (היפנים לדוגמא שברו זאת, בהפכם למעצמה מובילה למרות שאינם נחשבים לבנים.) בגלל התחרות האימפריאלית, מתחילות להתפתח תפיסות לאומיות מתחרות (ולא תיאוריה "לבנה" כללית). האמריקאים – "רשות" למחוק את המקסיקנים והאינדיאנים. הרוסים – אותו הדבר, מזרחה לכיוון האוקיינוס השקט. הבריטים – חושבים שצריכים להעניק ציוויליזציה לכל העולם, ועושים זאת תוך השתלטות והטבות כלכליות לעצמם. כנ"ל הצרפתים,אח"כ הגרמנים, האיטלקים וכו'. כל אחד שיצר אתוס לאומי מבין מהשתלטות המערב שהוא במועדון האקסקלוסיבי, שיותר טוב מאחרים, או עושה רציונאליזציה ומתרגם לאידיאולוגיה את העניינים האלה.

האימפריה הסינית

מלחמת הבורים

הקולוניאליזם

הקולוניאליזם האמריקאי

הקולוניאליזם הבריטי

הקולוניאליזם הצרפתי

עליית הלאומיות

מגמות אידיאולוגיות במאה ה-19

אידיאולוגיה

תהליך המודרניזציה ביפן

מלחמת רוסיה יפן ושאלת המודרניזציה

אירופה ערב מלחמת העולם השנייה

המודלים האירופאים לדמוקרטיה

הדמוקרטיה בצרפת ובבריטניה

מגמות אידיאולוגיות בצרפת ובבריטניה בראשית המאה ה-20

גרמניה בראשית המאה ה-20

איטליה בראשית המאה ה-20

אוסטרו-הונגריה בראשית המאה העשרים

ארה"ב ערב מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה

התוצאות הפוליטיות של מלחמת העולם הראשונה

החזיתות של מלחמת העולם הראשונה

משברים במהלך מלחמת העולם הראשונה

אסטרטגיה וטקטיקה במסגרת מלחמת העולם הראשונה

כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה

סיומה של מלחמת העולם הראשונה

ברה"מ במהלך מלחמת העולם השנייה

המהפכה הבולשביקית

מאבקי הירושה ברוסיה לאחר מות לנין

ברה"מ לאחר מלחמת העולם השנייה

תהליכי מודרניזציה ודמוקרטיזציה באיטליה וגרמניה

המהפכה הסינית

המאבקים בין הלאומנים לקומוניסטים בסין

תנועת הנשים בראשית המאה ה-20

תנועת הפועלים

אירלנד במאה ה-20

האימפריה העות'מנית

המרד הערבי נגד האימפריה העות'מנית

בעיית מדינות הלאום במזרח התיכון

איראן במאה ה-20

תת-היבשת ההודית

הקולוניאליזם האירופאי באפריקה

הקולוניאליזם בסומליה

הקולוניאליזם ברואנדה

הקולוניאליזם בזימבבווה

דרום אפריקה 

הודו ופקיסטן

הקבוצות הלאומיות בהודו ופקיסטן

 יפן במחצית הראשונה של המאה ה-20

יפן החל ממלחמת העולם השנייה

בניטו מוסוליני ואיטליה הפשיסטית

עלייתם של מוסוליני והפשיזם האיטלקי

המהפכה הפשיסטית באיטליה

התבססות הפשיזם האיטלקי

הפשיזם האיטלקי ופרשת האימפריה

היהודים והפשיזם האיטלקי

הפשיזם האיטלקי במלחמת העולם השנייה

גרמניה הנאצית

היטלר והאידיאולוגיה הנאצית

האופי העממי/פופוליסטי של המפלגה הנאצית

התבססותה של גרמניה הנאצית

גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון

בעיות הפנים של גרמניה הנאצית

מלחמת האזרחים בספרד -המפה הפוליטית

הרקע למלחמת האזרחים בספרד

פריצתה של מלחמת האזרחים בספרד

הצדדים במלחמת האזרחים בספרד

ההיבט הבין-לאומי של מלחמת האזרחים בספרד

נושאים:

מודרניות, לאומיות ודמוקרטיזציה

סוציאליזם אוטופי

עוד דברים מעניינים: