סיכום מאמר: קרייני \ "על ה'שלנו': רב-תרבותיות בהקשר הערבי-יהודי" – חלק ד
מיכאיל קרייני "על ה'שלנו': רב-תרבותיות בהקשר הערבי-יהודי" עיוני משפט כז (תשס"ג) 75. חלק א – חלק ב – חלק ג –
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
א. מה בין ה"שלנו" לבין חוק המשפחה הביזנטי
קיימת טענה מקובלת כי המשפט הישראלי רואה את האזרח הערבי פלסטיני כפרט (לפחות בעניינים אזרחיים), אשר את אינטרסיו יש לאזן מול האינטרסים של הקולקטיב היהודי. מאידך גיסא, במאמר הדגים קרייני כיצד דווקא באותו המגזר הגישה של הפרט אל הסדרים ליברליים נמוכה יותר. מעבר לקשר הניגודי הזה, קרייני סבור שיש קשר נוסף בין הדברים: ככל שיהיה מרחב אזרחי כללי גדול יותר, כך תגדל הלגיטימציה להתערב במשטר הבינדתי לטובת רווחתו האישית של הפרט.
מוסד האזרחות המשותפת מספק מקור העצמה ליחיד, ונותן בידי השלטון את הלגיטימציה המשפטית והפוליטית לחדור מבעד למשטרה של העדה בשם טובת הכלל ללא קשר לזהותו של היוזם, לשאלה האם ההסדר התקבל במגזרים אחרים ולשאלה בדבר ההשלכה של השינוי על מדיניות החוץ של המדינה. [נותן דוגמא של השינוי במצרים]
ב. סוף דבר או שמא תחילת דבר
המטרה העיקרית של המאמר היתה לבחון את אפשרות היישום של הגישה הרב תרבותית בישראל, ובמיוחד להתמקד באבחון הבעיות המרכזיות הכרוכות ביישום הזה.
נקודה בה אפשר יהיה להתחיל היא יצירת מרחב אזרחות משותפת, בין השאר כערוץ הדברות. סבור כי יש חשיבות רבה גם לערוץ הפוליטי בישראל. כדי שזה יצליח, צריך הסכמה של כל המשתתפים, וגם הבנה כי מדובר בהסדר שהוא לטובת כולם.