סיכום: ח'אלד אבו עסבה \ סוגיות בלתי פתורות במערכת החינוך הערבית: לפני דוח דוברת ואחריו

סיכום: ח'אלד אבו עסבה  \ סוגיות בלתי פתורות במערכת החינוך הערבית: לפני דוח דוברת ואחריו

ח'אלד אבו עסבה, סוגיות בלתי פתורות במערכת החינוך הערבית: לפני דוח דוברת ואחריו. בתוך דן ענבר (עורך) לקראת מהפכה חינוכית? בעקבות כנס ואן ליר לחינוך על קידום דוח דוברות (ירושלים: ואן ליר, הקיבוץ המאוחד, 2006), 248.

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

המאמר מתמקד בשני קריטריונים לבחינתו של דוח דברת בהקשר מערכת החינוך הערבית:

  1. הרעיונות והפתרונות שבו לסוגיות חינוכיות.
  2. יישום הרעיונות והפתרונות.

מבקר את ההימנעות משיתוף נציגים ערביים בעבודת הועדה ועל כך שלא נעשה דיון ציבורי קודם לאישור ההמלצות הסופיות.

אין עוררין על כך שהחינוך הערבי בנוהל בתנאים של אי-שוויון מצד אחד ואי-מעורבות של הציבור הערבי בקביעת המדיניות. דוח דברת מתייחס לנושא זה בצורה רפה ומבלי לספק תשובות הולמות.

מעמד החינוך הערבי במעגל הפוליטי – הפליה בהקצאת המשאבים והעדר העדפה מתקנת 

הפליה מתמשכת בהקצאת המשאבים; אי הכללת יישובים ערביים באזורי עדיפות לאומית אף על פי שמצבם הכלכלי-חברתי מחייב התייחסות מועדפת; "סל טיפוח" (השקעה באוכלוסיות חלשות בהן הילדים סובלים מחסך חינוכי) מפלה; ובקיצור, העדר הפליה מתקנת.

מעמד החינוך הערבי במעגל האידיאולוגי – אין שיתוף של הערבים בקביעת התכנים הלימודיים

מעצבי המדיניות היהודים הם אלו שקובעים את תכני הלימוד והערכים לפיהם יש לחנך את התלמידים, למורת רוחו של הציבור הערבי, ללא שיתופו ותוך התעלמות מן האוכלוסיה הערבית כמיעוט לאומי וכאזרחים שווי זכויות. העדר לוגיקה פנימית וקו מנחה לשאלת הזהות הקולקטיבית בחינוך הערבי יוצרים העדר דמוקרטיה פנימית, ניכור בין הקהילה למערכת החינוך, אי אמון בין מפעילי המערכת ודומיננטיות של שיטות הוראה מיושנות. החוויה החינוכית אינה כוללת, אלא טכנית.

חוק החינוך הממלכתי אינו מתחשב בצרכי החינוך הערבי, מטשטש את הזהות הלאומית-אתנית של הערבים ומחנך ילדים ערבים לנחיתות ולהתבטלות בפני הרוב היהודי. הדבר מתבטא בתכנית הלימודים שאין בה ביטוי של ממש לייחודו התרבותי והלאומי של המיעוט הערבי.

זכות קולקטיבית לחינוך טבועה בדין הבינלאומי בהסכמים שישראל חתומה עליהם.

התייחסות דוח דוברת למעגל הפוליטי

מחברי הדוח הכירו בתנאים הבלתי שוויוניים, אך התעלמו מכך שמקורם במדיניות מפלה ומקפחת. האמירה בדוח לגבי צמצום הפערים הינה בלתי מחייבת במובן שאינה תחומה בזמן מוגדר. הכותב רואה בחיוב את ההמלצה להקצות משאבים בצורה דיפרנציאלית, דהיינו, עפ"י מספר ופרופיל התלמידים הלומדים במוסד המתוקצב. הקצאה דיפרנציאלית לפי נתוניו האישיים של התלמיד היא צעד חשוב לקראת שוויון פורמאלי ואף מהותי, אך חסרה התייחסות לאיכויות ההוראה והבנייה שגם בהם נדרשת העדפה מתקנת. הדוח אינו מציע מדדי ביצוע או לו"ז לביצוע ולכן אי אפשר יהיה למדוד את מידת ההצלחה של יישום הדוח.

התייחסות דוח דוברת למעגל האידיאולוגי

הדוח מכיר בזהות הערבית הקיבוצית וממליץ לשלב אותה עם הכרה ביהודיותה של מדינת ישראל. לדעת הכותב, חינוך התלמידים לפי זהותם בתנאי של קבלת ההגמוניה של הזהות האחרת אינו יכול לשמש בסיס איתן לחיים משותפים. האזרחות המשותפת היא זו שצריכה לשמש בסיס משותף, ולא כפייתו של הנרטיב של צד אחד (דגש על לימודי אזרחות להביא להפנמת ערכים דמוקרטיים). עוד הוא חושב שיש לערב את הציבור הערבי בניהולה של מערכת החינוך הערבית ולתת לה מעמד אוטונומי בתחום הפדגוגי לצד שילוב מבני-ארוני ברמה הניהולית (כפי שמקובל במערכת החינוך הממלכתי-דתי).

הכותב התייחס להמלצת הדוח לגבי המשך פעולת המועצה המייעצת לענייני החינוך הערבי שהוקמה עוד בשנת 1995, וסיפר כי העובדה שאין לה שיניים והיא על תקן מייעצת בלבד מוציאה את כל הטעם בקיומה (בעבר, המלצות שהגישה לשינוי המבנה הארגוני נדחו ע"י שר החינוך המכהן).

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: