סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך – חלק 8: תקופת המדינה
דניאל בר-טל, לחיות עם הסכסוך (ירושלים: כרמל, 2007), הקדמה.
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
פרק 2: הסכסוך הישראלי – ערבי : אופיו והזיכרון הקולקטיבי שלו
תקופת המדינה
להלן מציג המחבר את ההיסטוריה של המדינה לפי מלחמותיה. למעשה, כל מה שקרה פה מאז הקמת המדינה זה מלחמות.
ההסתננויות ומלחמת סיני (1959-1956)
למרות חתימה על הסכמי שביתת הנשק, מדינות ערב מסרבות להכיר במדינת ישראל ותובעות את "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים והכרה בתוכנית החלוקה. במקביל הן מצהירות על כוונתן להשליך את כל היהודים לים. לוחמים מתאבדים חדרו לגבולות ישראל וביצעו פעולות טרור, למעלה מ200 אזרחים נהרגו. מדינות ערב עסקו בהתחמשות בעוד אירופה לא מביאה לנו נשק (חוץ מצרפת שהסכימה). צה"ל כבש את סיני ב1956 כמלחמת מנע בגלל חשש מההתחמשות הגוברת של מדינות ערב ומצרים בפרט. בעקבות המלחמה היה שקט יחסי בגבול הדרום, והעימות עבר לצפון שם סוריה הייתה עסוקה בלהפגיז אותנו וגם לנסות לגנוב לנו מים.
הקמת אש"ף (1956-1967)
אש"ף הוקם ככלי במלחמת מדינות ערב במדינת ישראל, האמנה שלו קראה להשמדת הישות היהודית והוא פנה לדרכי טרור להגשים מטרה זו.
מלחמת ששת הימים (1967)
בעקבות תקרית אש בין ישראל וסוריה פרצו קרבות אוויר במהלך הופלו 6 מטוסים סוריים. הסוריים שהיו בחוזה הגנה עם מצרים דרשו להגיב, והזינו שמועות על התקדמות צה"ל לגבול, שברית המועצות חיזקה מתוך רצון להרוויח שליטה באזור. מצרים פינתה את כוחות האו"ם מחצי האי סיני, וכן גויסו כוחות בירדן, סוריה ועיראק, ובעקבות כך גייס צה"ל כוחות מילואים. ב5 ביוני 1967 נוכח האיומים הקיומיים על מדינת ישראל פרצה מלחמת המנע, שחיסלה את חייל האוויר המצרי. ירדן הוזהרה לא להתערב, ולאחר שירתה לכיוון ישראל – נפתחה המערכה שהובילה לכיבוש יהודה ושומרון. צה"ל תקף בצפון והשתלט על רמת הגולן. לאחר מלחמת ששת הימים ישראל כוננה יחסים כלכליים עם הפלשתינים ביהודה, שומרון וחבל עזה, והממשל הצבאי לא פגעה בשגרה באזור מלבד פעולות הביטחון.
מלחמת ההתשה ופעולות הטרור של אש"ף (1967-1973)
הניצחון נטע תקווה בישראל כי יגיע השלום, אך לאחר בועידת חרטום באוגוסט 1967 הכריזו מדינות ערב על "3 הלאויים", לא לשלום, לא למשא ולמתן ולא להכרה בישראל נגוזה התקווה. מועצת הביטחון אימצה את החלטה 242 הקוראת לפעול למען שלום ופינוי השטחים הכובשים. ישראל הכריזה שנסיגה תתבצע במו"מ, ואילו ירדן ומצרים הצהירו שישראל צריכה לסגת מיידית ללא משא ומתן. מדינות ערב תמכו במקביל בפעילות הטרור של אש"ף שכוונו נגד אזרחים, והתרחבו מחוץ לגבולות ישראל – אל שגרירויות, חטיפת מטוסים ורצח הספורטאים במינכן. ב1969 פרצה מלחמת ההתשה, שהסתיימה רק ב1970 בעקבות מהלך דיפלומטי של ארה"ב.
מלחמת יום כיפור והתקופה שאחריה (1973-1977)
ביום כיפור של 1973 לאחר 3 שנים של שקט יחסי פתחו מדינות ערב בהתקפה מתוכננת על ישראל. היתרון של ההפתעה ושיתוף הפעולה בין הצבאות הביאו לאבדות כבדות בצד הישראלי, אך לאחר 3 שבועות נהדפו הצבאות ולאחר שנתיים נחתמו הסכמי הפסקת אש. למרות ההישגיים בצד הישראלי הציבור נתקף הלם נוכח ההישגיים ההתחלתיים של צבאות ערב, ובכירים רבים אולצו להתפטר, כמו גם גולדה מאיר ומשה דיין.
אי היכולת לנצח במלחמה זרע את זרעי השלום עם מצרים. בשנת 1977 הגיע הנשיא סאדאת. בעקבות הביקור ההיסטורי נחתם ב1979 הסכם שלום בין המדינות. ישראל נסוגה מסיני ופינתה את היישובים הישראלים אך השלום נותר בגדר "שלום קר", ולא התפתחו קשרים חמים בין האינטליגנציה ומנהיגי שני העמים. עם זאת, אירועים אלו יצרו תחושה כי יש פרטנר לשלום בקרב מנהיגי ערב והובילו את הקמת "מחנה השלום" שתמך בפתרון הסכסוך בדרכי שלום. העמדות בישראל התפצלו לשמאל שתמך בהסדר בדרכי שלום ולימין שרצה להמשיך ולהחזיק בשטחים הכבושים.
מלחמת לבנון "מבצע שלום הגליל" (1982)
במקביל לרגיעה בדרום המשיכו מעשי הטרור של הפלסטינאים. אש"ף ביסס את מעמדו בלבנון (החל מספטמבר השחור ב1970), ולצד פעולות הטרור ירה קטיושות על יישובי הצפון. אריאל שרון דרבן את הממשלה לפתוח במבצע שלום הגליל שהפכה למלחמה של ממש. לאור החריגה מהיקף המבצע התקיימו בישראל הפגנות ענק כנגדו. אש"ף הסכים לעזוב את לבנון. בספטמבר 1982 נרצח נשיא לבנון הטרי שזה עתה נבחר, וכוחות הפלנגה הנוצריים שהיו בני ברית של ישראל ערכו כעבור מספר ימים טבח בכפרים סברה ושתילה. ועדת החקירה הממלכתית הטילה אחריות עקיפה גם על הרמטכ"ל ושר הביטחון שרון. בעקבות תוצאות המלחמה התפטר בגין בשנת 1973.
האינתיפאדה הראשונה (1987-1991)
עקב עזיבת אש"ף את לבנון עבר מוקד האלימות לעזה ולגדה המערבית. האינתיפאדה נמשכה מספר שנים ודעכה לקראת 1991.
מלחמת המפרץ (1991)
סדאם חוסיין ירה טילים על ישראל. ישראל הקשיבה לארה"ב ולא הגיבה. המלחמה הסתיימה תוך 6 שבועות בניצחון הקואליציה האנטי-עיראקית ושחרור כווית, אבל בישראל נותרו צלקות כואבות של ימים בהם חיכינו בחרדה לנפילת הטילים העיראקיים.
סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך: חלק 1– חלק 2– חלק 3 – חלק 4 – חלק 5 – חלק 6 – חלק 7 – חלק 8 – חלק 9 – חלק 10
