פרשנויות משפטיות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – אהרון ברק, מנחם אלון, חיים כהן

פרשנויות משפטיות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – אהרון ברק, מנחם אלון, חיים כהן

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

אהרון ברק – עמדה חילונית ליברלית

דוגמה לפרשנות ליברלית של הסעיף הראשון של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

הדיבור "יהודית ודמוקרטית" אינו טומן בחובו ניגודים אלא השלמה והרמוניה. יש לפרש את המושג מדינה יהודית ברמת ההפשטה הגבוהה ביותר כדי לאחד את החברה ולעלות בקנה אחד עם אופייה הדמוקרטי של המדינה. המדינה יהודית לא במובן דתי אלא במובן זה שכל יהודי יכול לעלות אליה וההוויה הלאומית של המדינה היא יהודית. ערכי היסוד של היהדות הם ערכי היסוד של המדינה (אהבת אדם, קדושת החיים, צדק חברתי וכו'). הפנייה לערכים היא ברמת ההפשטה האוניברסאלית שלהם, כלומר שורשם ביהדות אבל ביטויים אוניברסלי ולכן עולים בקנה אחד עם היות המדינה דמוקרטית ואין לזהות את ערכי המדינה היהודית עם המשפט העברי. זאת בין היתר כי במדינה מיעוט לא יהודי ניכר. הערכים האוניברסלים הצומחים מתוך היהדות יעמדו יחד עם הערכים הדמוקרטיים – השילוב בין השניים יעצבו את ערכיה של מדינת ישראל.

מנחם אלון – עמדה דתית-לאומית

בימ"ש, בבואו לפרש חוק, עליו לתת את הדעת על תכלית החקיקה וההיסטוריה החקיקתית לשם ביאורו. המחוקק כאן ציין בבירור את תכלית הוראות היסוד – עיגון ערכיה של מד"י כיהודית ודמו'. תכלית דו-ערכית זו – חד היא. לכן, המונחים "כבוד-האדם" ו"חירותו" יתפרשו כבאים להגשים תכלית דו-ערכית זו.

רק מעת חקיקת חוק היסוד נדרשו בתי המשפט לפרש את התכלית הדו-ערכית הזו, ולפרשנות זכויות יסוד לאורה. אלון מביא מדברי יו"ר ועת חוק חוקה ומשפט בהבאת החוק לאישור הכנסת: החוק קובע שאנו רואים עצמנו מחויבים לערכים של מורשת ישראל ולמורשת היהדות; החוק ממשיך ומגדיר כמה מחירויות היסוד של הפרט שאינן סותרות את מורשת ישראל את עולם הערכים הרווח והמקובל כיום במדינת ישראל.

עולמה של הגות ישראל לדורותיה מלא דעות שונות וגישות מנוגדות. בתוך כל אלו, חשוב להבחין בין אלו שנאמרו לשעתם ואלו שנאמרו לדורות, בין אלו שביטאו דעה מקובלת לאלו שביטאו דעה חורגת. ברור כמו"כ שלא כל שופטי ישראל יראו עין בעין את פרשנות המושג "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית" כשם שלא כולם מסכימים לגבי הפרשנות של מדינה דמוקרטית. ריבוי הדעות היא תעודת כבוד לחברה חושבת ומפותחת.

מה שבכל זאת ברור הוא שכשם שהמושג מדינה דמוקרטית מתפרש מתוך עיון בהלכות דמוקרטיה שנוהגת בדמוקרטיות נאורות, כך המושג מדינה יהודית יתפרש מתוך עיון במקורות יהודיים ומתוך התמודדות עימם.

חיים כהן – פרשנות חילונית של ערכים יהודיים

הערכים והעקרונות של החוק שזורים יחד ונותנים ביטוי לערכים רצויים בחברה. העקרונות אותם מבקש החוק לקדם ומבקש מבימ"ש להפעיל הם ערכים דמוקרטיים וכשהם צומחים ממורשת ישראל הם גם מקורות יהודיים. ערכי מדינת ישראל כוללים את אלו המנויים בחוק, אבל לא רק. זהו פירוש סביר של חוק יסודות המשפט ושל חוק היסוד. ניסיון למנות את ערכיה של מדינת ישראל כפי שהוגדרו בחקיקה ובמגילת העצמאות יוביל לרשימה ארוכה הרבה יותר מזו המנויה בחוק.

גדולתו של החוק היא בכך שהיהדות והדמוקרטיה דרים בו בצוותא. הוא לא עושה מאמץ לתחום את היחסים ביניהם – זו מלאכתם של הפרשנים. הבעיה הפרשנית הראשונה היא וו החיבור: אפשר לפרשו כמעמיד את היהודית והדמוקרטית בנפרד ולפי פרשנות זו תפקידו של השופט הוא לבחור לעצמו ערך יהודי או ערך דמוקרטי לפי העניין. לכל היותר יוכל מיזוג אד-הוק של האלמנטים כאשר העניין נחוץ. פרשנות זו אינה מקובלת על כהן.

בשביל פרשנות כזו לא היה צריך את החוק – המושגים יהדות ודמוקרטיה כבר קיימים ומתרוצצים בחברה. יש לפרש את וו החיבור כמצרפת יהדות ודמוקרטיה לערך עליון – יהדות שהיא דמוקרטיה ולהפך, כאילו ששניהם אחד.  עתה על הפרשן לצקת לערך העל תוכן משפטי נורמטיבי היוצא ידי חובת היהדות והדמוקרטיה גם יחד.

הפרשנות האובייקטיבית של מושג היהדות אינה מושפעת מתחושות כאלו ואחרות שהיו לאנשי הדת המחוקקים או החילונים המחוקקים ואיזו משמעות יש למושג אליבא דידם. אפילו לו ייטען שמדינה יהודית היא מדינת הלכה, ודאי שמדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להיות כזו. זאת לא משום שנורמות ההלכה אינן דמוקרטיות אלא כי שיטת ההלכה היא אנטי-דמוקרטית. לעניין נורמה ספציפית מדינה יכולה להיות מדינת הלכה ומדינת חוק בעת ובעונה אחת – כאשר נורמה הלכתית מקבלת תוקף של חוק. אבל מחוקק דמוקרטי ימעל בתפקידו אם יעשה כן לכל ההלכות היהודיות-דתיות שכן זה יעקר את היות המדינה דמוקרטית. יהדות המדינה צריכה להיות יהדות הכשרה על פי ערכי הדמוקרטיה (כמו תעודת כשרות.)

ראה גם: פרשנויות משפטיות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – יוסף רז ויולי תמיר

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: