רולנד פנוק – תיאוריה פוליטית דמוקרטית – סיכום

רולנד פנוק – תיאוריה פוליטית דמוקרטית – סיכום

Pennock, Democratic Political Theory, Princeton 1979, 121-160

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

לאחר מלחמת העולם השנייה מעמדה של הדמוקרטיה כצורת השלטון האידיאלית היה ברור לכל המדינות באשר הן. אמנם היו מדינות שלא נהגו כך בפועל, אך שאיפתן, כפי שהוצגה לאזרחיהן, היתה לממש את האידיאל. כיום המצב שונה. בדמוקרטיות הוותיקות יש ניכור והתפכחות מהשאיפות האוטופיות של הדמוקרטיה. רוב הביקורת נעשית בשם האידיאל, ומבקרת את האופן בו הוא ממומש, תחת הטענה כי הוא אינו מספיק דמוקרטי. מגמה זו חותרת לדמוקרטיזציה של כל המוסדות השלטוניים באמצעות משאלי עם, בחירה ישירה של שופטים וכו'. טענה נוספת היא שהדמוקרטיה לא השכילה לפתור את חוליי החברה, אולם יש לציין כי אף צורת שלטון לא הצליחה במשימה זו, וכנראה שהפתרון לא טמון בשיטת שלטון. לפיכך יש לשאוף ליצור תיאוריה דמוקרטית מעודכנת.

1. פיתוחה של דוקטרינה דמוקרטית מודרנית

רקע

בהיעדר תנאים מתאימים לדמוקרטיה, לא פותחה תיאוריה דמוקרטית מקיפה עד העת המודרנית. עם שינוי התנאים והפצתה של ההשכלה בין בני האדם, נוצר שינוי גם בפילוסופיה הדמוקרטית. ההתפתחות המקבילה של הטכנולוגיה עם הדמוקרטיה אינה מקרית. במהרה תומכי השלטון האבסולוטי עברו למגננה, ביניהם תומאס הובס.

המאה ה-17

בצרפת של המאה ה-16, ההתנגדות של ההוגונוטים לדיכויים ע"י הקתולים הביאה להכרה בזכויות טבעית לחיות ללא דיכוי. באנגליה של המאה ה-17 מאבקים בין מעמדיים הביאו להכרה שאין להתנות זכות לייצוג פוליטי במעמדו של אדם. מתוך הרקע הזה צמחה הגנתו של מיל על עקרון חופש הביטוי, והקריאה לסבלנות דתית של לוק. לוק, בדומה להובס, טען כי משטר ראוי מחויב לשאוב את כוחו מהסכמה שנתנה על ידי האינדיבידואל (האמנה החברתית). עם זאת, הובס האמין שמהרגע בו ניתנה ההסכמה, השלטון רשאי לעשות ככל העולה על רוחו, בניגוד ללוק. הבסיס לתורתו של לוק היה שכל בני האדם ניחנו ביכולת חשיבה, ולפיכך אל לו לאדם אחד לשלוט על רעהו ללא הסכמתו. בשל כך גם אין לתקוף אחרים, כל עוד אדם אינו מצוי בסכנה.

התועלתנים

כמאה שנים מאוחר יותר בנת'אם, ולאחריו ג'יימס מיל ובנו ג'ון סטיוארט מיל זנחו את רעיון האמנה החברתית והזכויות הטבעיות ופיתחו תורה על בסיס השקפת העולם של התועלתנות. המבחן היחיד ל"טוב" ו"נכון" היה האינטרס של האינדיבידואל, וההשפעה של מעשה על האושר שצומח מהאינטרס הזה. לאור ההנחה כי בני האדם יודעים מה טוב עבורם, עליהם לקיים שליטה מסוימת על שליטיהם. שלטון שאינו כפוף לבחירות יתמקד באינטרסים שאינן משרתים את הטוב החברתי. ההצבעה מבטאת את רצון הרוב, שכאמור, יודע מה טוב עבורו, ומכאן ההצדקה הדמוקרטית.

רוסו

נקודת המוצא של רוסו מתחילה גם היא במצב הטבעי האנרכי והאינדיבידואליסטי. אולם, הוא הלך עוד צעד והתמקד באוטונומיה של האדם במצב הטבעי. רוסו, כהוגה שהתמקד בחינוך, ראה את המטרה העיקרית של מערכת החינוך בחברה דמוקרטית כפיתוח עצמאות אישית. כאן טמון ההבדל בינו לבין הובס ולוק, שמגבילים את האוטונומיה תוך יצירת חברה מלוכדת. רוסו משמר את האינדיבידואליזם. התוספת החשובה ביותר של רוסו לתיאוריה הדמוקרטית היא הרעיון שהאדם יוכל למצוא את אושרו רק כאזרח תורם ומעורב בממשל ובשלטון. ההשתתפות לא נועדה כדי להגן על זכויותיו ולבטא את האינטרסים שלו, אלא כדי למצוא את האמת החברתית ההרמונית לכל אזרחי החברה בה הוא חי. הדמוקרטיה מוצדקת על פי רוסו מכיוון רוסו שהיא מבטאת את הטרייד אוף בין החירות הפרטית למצב הטבעי האנרכי.  אולם, באופן מובהק יותר, רוסו טען שאין מדובר בטרייד אוף בלבד אלא במערכת שמבטאת את המיטב בטבע האדם וממקסמת את אושרו.

רולנד פנוק – תיאוריה פוליטית דמוקרטית – סיכום – חלק 1 – חלק 2חלק 3 חלק 4

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות