מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: סוגיית הר הבית

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: סוגיית הר הבית

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מאגר סיכומים אקדמיים

הר הבית

סוגיית הר הבית אינה עניין שקשור בלעדית לקיומה של מדינת ישראל. מאורעות תרפ"ט התחילו כשמועה שהיהודים מתכננים השתלטות על הר הבית. הרגישות של הר הבית אינה חדשה, ועלתה כל כמה שנים. ישראל באופן שיטתי מסרבת ליהודים לעלות להר הבית. השיקול הוא שיקול של סדר ציבורי וביטחון הציבור. המדינה נהנתה מהמחלוקת בממסד הדתי בנוגע לעלייה להר הבית שנובעת מסוגיות של טהרה וחוסר האפשרות לזהות את המיקום המדויק של בית המקדש.

נשות הכותל – גביזון נוטה לומר כי לא מדובר בסוגיה של זכויות שבית המשפט צריך לדון בה. דעתה היא שקיימת חובה לנהוג בכותל בהתאם למנהג המקום. גביזון ומדן הציעו להפריד בין הרחבה הצמודה לכותל, שם יוותר המנהג האורתודוכסי, לעומת הרחבה האחורית, שם תותר תפילה נשית עם טליתות וספר תורה. ביהמ"ש לא קיבל את ההצעה הזו ושלח את הנשים לאזור קשת רובינסון, שם מתפללים הקונסרבטיביים.

נשות הכותל טוענות לזכות לחופש דת, הכוללת זכות להתפלל כדרכן. הן רוצות לממש את הזכות בכותל, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי כולו. להדיר אותנו מהכותל זה למעשה להעניק מונופולין לתפיסה מסוימת של היהדות, שמדירה את דרכן. מנגד, רב הכותל טען כי גם לו ולמתפללים יש חופש דת, המעניק להם אפשרות לקדש את המקום בדרכם. כשהנשים מתפללות בכותל הן מטמאות את האזור ופוגעות ברגשות המתפללים ובאפשרותם להתפלל כדרכם. יש בעיה מכיוון שהייחוד של הכותל לא מאפשר חלוקה של המרחב.

פסקי הדין בסוגיה מראים גמישות בשתי השאלות הרלוונטיות – מי יחליט וכיצד ההחלטה תתקבל. אלון חשב שיש לכבד את העובדה כי מדובר בבית כנסת אורתודוכסי, ואת הנכונות לכבד את הנורמה המחמירה ביותר. לוין קבע כי הזכות של הנשים להתפלל צריכה להתממש גם ברחבת הכותל, וכי אין להיכנע לאלימות של המתפללים. שמגר קבע כי לא מדובר בנושא שיש להכריע בבית המשפט. לא מדובר בסוגיה של שיח זכויות, אלא בפשרה פוליטית. הממשלה גררה רגליים והסוגיה חזרה לבית המשפט. חוסר הרצינות שהפגינה הממשלה הוביל לעצבנות של בית המשפט, שקבע כי יש למתפללות זכות להתפלל. בדיון הנוסף בית המשפט הגביל את הזכות לאזור קשת רובינסון, שהוכשרה לתפילה.

בפועל, בית המשפט החליט בסוגיה. אבל, הוא החליט דבר שהיה מותנה בביצוע של הרשות המבצעת. בית המשפט לא החליט כאילו הנושא הוא נושא שמוכרע על זכותן של נשות הכותל. היתה נכונות לגבש פתרון פרגמטי, ולא פתרון משפטי חד צדדי.

תפילת יהודים על הר הבית

ליהודי יש זכות להתפלל. מדוע אסור לו לממש את הזכות הזו על הר הבית? יכול להיות שמדובר במהלך כה רגיש שזה לא יהיה אחראי לאפשר מהלך כזה, כך שההבדל אינו בזכות אלא באינטרס העומד מולה. ההבדל בין ההתייחסות של בית המשפט לסוגיית נשות הכותל ולעלייה להר הבית מעיד כי שיח הזכויות אינו אוטונומי כפי שנדמו לנו, אלא מהווה רק חלק מהסוגיה הכוללת, לצד שיקולים של סדר ציבורי, משאבים וכוחות פוליטיים.

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: סוגיית הר הבית

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות