תורת המדינה של אריסטו

אריסטו רואה במדינה ישות טבעית משום שהיא התפתחות טבעית של מין האדם כיצור חברתי. הוא מתווה תהליך דטרמיניסטי באופיו של התאגדות אנושית הולכת ומתרחבת החל ממשק הבית, דרך הכפר ועד למדינה (או עיר-מדינה), תהליך שניתן להמשיל למשל להתפתחותו של אדם מתינוק לילד, לנער ולאדם בוגר. בהתאם למטפיזיקה של אריסטו המדינה היא למעשה מימוש הפועל שגלום בכוח באדם כיצור מדיני.

אריסטו מגדיר את המדינה כשותפות וטוען כי היא מתהווה משרשרת של שותפויות בקנה מידה קטן יותר, החל ממשק הבית, הכפר ועד למדינה עצמה. העלייה בדרגות ובהיקף השותפות היא בבחינת התפתחות ומעבר לשלבים מתקדמים יותר בכך שהכפר מספק מענה לצרכים רבים יותר של האדם מאשר משק-הבית לבדו והמדינה יותר מהכפר. לכן, כפי שיחסי בעל-אישה (ובעלים-עבד) הם טבעיים כך גם היחסים בין הפרטים במדינה. המדינה היא טבעית משום שהיא מתפתחת בתהליך טבעי ומבוססת על יסודות טבעיים בטבע האדם.

לפי התפיסה המטפיזית של אריסטו המדינה היא למעשה מימוש הכוח הקיים באדם והוצאתו לפועל. ניתן אולי להמשיל את כלל האוכלוסייה האנושית כאוסף פרטים לחומר, בעוד שהמדינה היא הצורה המעניקה לו קיום מדיני שהוא לפי טבעו של החומר ואצור כבר בצורתו היסודית. במובן זה המדינה היא טבעית ממש כשם שהצמח הגדל מהזרע הוא טבעי. כך גם ניתן להסביר את תפיסתו של אריסטו לגבי המדינה כקודמת לפרט ועולה עליו בחשיבותה, וזאת בשל קביעתו היסודית שהפועל קודם לכוח.

בנוסף, התפתחות המדינה כישות טבעית מאופיינת בהיותה טלאולוגית ותכליתה היא רווחת האדם והחיים הטובים. בהקשר זה ניתן להביא נימוק נוסף משל אריסטו לקביעה כי המדינה היא ישות טבעית והוא יכולת הדיבור והתקשורת בה ניחן האדם. יכולת זו אף היא בגדר כוח שמימושו בפועל הוא החיים החברתיים והפוליטיים, או במילים אחרות המדינה היא פועל יוצא של יכולתם של בני-האדם לתקשר זה עם זה בצורה ענפה ומפורטת (לעומת בעלי-חיים אחרים בעלי יכולות תקשורת מוגבלות). טענה נוספת קשורה בראייתו של אריסטו את המדינה כמכלול אורגני המורכב מסך מרכיביו בדומה לגוף חי המורכב מסך איבריו. מאחר והאדם הוא יצור חברתי הרי שאינו יכול להתקיים בהעדר החברה, ממש כשם שלאיבר כלשהו אין קיום מחוץ לגוף ושלא במסגרת תפקודו, הרי שהמדינה היא כאורגניזם המורכב מכל נתיניה ותכליתו של האדם היא לפיכך לשרת את המדינה.

לסיכום, המדינה נגזרת למעשה ממהותו וטבעו של האדם כיצור תבוני, חברתי ובעל יכולות תקשורת, וככזו היא מוצר טבעי. אפיוניו אלו של האדם כבר אוצרים בחובם בכוח את המדינה וזו מתפתחת ויוצאת לפועל בתהליך שכמוהו כהתבגרותו של אדם או צמיחתו של צמח. האדם כיצור חברתי אינו יכול להתקיים ללא מסגרת מאחדת (בין אם משק בית, כפר או מדינה) ולכן כשם שהפועל קודם לכוח כך המדינה קודמת לפרט והוא בבחינת איבר באורגניזם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות