מבוא להיסטוריה עולמית: שאלה האושר במחקר

מבוא להיסטוריה עולמית: שאלה האושר במחקר

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

שני תחומים במחקר אקדמי שגילו מחדש את שאלת האושר:

  • חטיבת חוקרים במדעי החברה: פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומדעי החברה.
  • חטיבת חוקרים ממדעי החיים: סוציו-ביולוגיה.

הגדרת האושר:

  • הגדרת האושר: שביעות רצון סובייקטיבית (גם אושר רגעי וגם אור ארוך טווח).
  • סוג של מדידה: מדד אוקספורד לאושר. עונים על שאלונים עם שאלות על מצב שביעות רצון.
  • מה עושים עם זה?

אנשי מדעי החברה:מדד האושר:

  • בודקים את מדד האושר לבין משתנים אובייקטיבים (הכנסה, נישואים, דמוקרטיה, כלכלה וכד'). => שאלונים שטובים מאוד להיות, קשה לקבוע מה הייתה רמת האושר לפני כמה שנים.

ממצאי מדד האושר:

  • הכנסה משפיעה על האושר אבל רק עד סף מסוים. ברגע שעוברים סף מסוים (בישראל בין 10,000 ל-15,000) רמת האושר נשארת בדיוק זהה. לדוג' אם מעלים את המשכורת של מישהו מ-20,000 ל-30,000 אתה תהיה שמח לכמה ימים, ואחרי זה תחזור להיות באותו מצב.
  • בריאות: הרעה במצב הבריאותי משפיע על אושר באופן מיידי אבל לא באופן קבוע. התנאי: רק אם מדובר באירוע נקודתי ולא בהדרדרות מתמדת. מחקר שבדק אחרי שנה אנשים שזכו בלוטו ואנשים שנפגעו בצוואר=> אחרי שנה שניהם היו מאושרים באותה מידה.
  • קשר בין-סובייקטיבים: קשרים משפחתיים וקהילתיים טובים יהיה מאושר יותר באופן משמעותי מאדם עם יש לו קשרים משפחתיים וקהילתיים טובים. הקורלציה המדויקת ביותר לרמת האושר הכללית זה איכות הקשר הזוגי.

מצב אבסולוטי או ציפיות:

  • אושר של בני אדם לא תלוי במצב אבסולוטי אובייקטיבי, אלא במתאם בין הציפיות לבין המציאות.

–          דוגמת חיים נפוצה בתרבויות שונות: ביהדות "איזהו העשיר השמח בחלקו".

  • אם אושר היה תלוי במצב אבסולוטי היה אפשר לכתוב את ההיסטוריה של האושר האנושי: אם הכנסה זה טוב, צריך להעלות את ההכנסה שלו.
  • אבל התלות היא בציפיות: קשה לקבוע עם ב-1500 אנשים היו יותר מרוצים ממצבם כי הם ציפו לפחות.
  • הדבר הכי ברור הוא שאין שום דבר ברור: ציפיות זה שם המשחק. ציפיות מתאימות את עצמם למצב.
  • אין שום אינדיקציה לכך שהעלייה האדירה בכח של האנושות גרמה לעלייה באושר. אפילו לא ב50 שנה האחרונות. למרות שהמצב הבטחוני של ישראל היום הוא טוב יותר ב-99.9% מכלל העולם, הישראלים לא רואים את זה, מצפים לדברים אחרים ולכן גם אושרם הוא אחר.

סוציו-ביולוגים

  • השוואה עם משתנים ביו-כימיים ומשתנים גנטיים בתוך גוף האדם
  • מסקנת הסוציו-ביולוגים: כל מצב בגוף מושפע ממצב ביולוגי בגוף. מה שקובע את מדד האושר זה הורמוניים. לגוף יש מערכת ויסות ביו-כימית של שביעות רצון פנימית שמשמרת את שביעות הרון בתווך פנימי.
  • האבולוציה היא לא תהליך שמעוניין באושר: היא מתעניינת רק בהישרדות ורבייה. כדי להבטיח הישרדות ורבייה, בני האדם לא יכולים להיות אומללים מדי, ולא יכולים להיות שמחים מדי (אחרת לא תהיה רבייה).
  • מוליך עצבי במח שנקרא סרטורין: מי שיש לו סרטורין גבוהה יותר גם אם הוא איכר מסכן יהיה מאושר יותר ממלך עם פחות סרטורין.
  • המערכת הביו-כימית מאוד מורכבת, אבל בגדול מדובר במערכת ויסות החוזרת לאותו המקום.
  • מה שקובע את הויסות זה גנטיקה ולא חברה, כלכלה ופוליטיקה (יש אנשים שנולדו בטמפרטורה 15, ויש כאלו שנולדו ב-20) => המשתנים החברתיים מזיזים את האושר במעלה למעלה, אבל בגדול, הדבר נשאר באותו מקום. => יש אנשים אומללים עם DNA של אומללות שגם אם מצב כל הזמן משתפר וכד' הם יכולים להיות אומללים יותר מאנשים עם רמת אושר גבוהה שמצבם מתדרדר כל הזמן.
  • לא משנה מה יקרה, גם אם יהיה אושר רגעי או אומללות רגעית, מערכת הויסות תחזיר את המצב להיות בנורמה.
  • ביקורת הסוציו-ביולוגים על הפסיכולוגים: זה לא שנישואים גורמים לאושר. אנשים מאושרים הם יותר אטרקטיביים ויש להם DNA של אנשים מאושרים ולכן הם מתחתנים יותר. אנשים מתגרשים בגלל שהם אומללים => יש מתאם ואין סיבתיות.
  • אם נקבל את מסכנת הסוציו-ביולוגים: להיסטוריה אין חשיבות. כל מה שעשו המהפכנים בצרפת, לא שינתה כלום כי אין שינוי במערכת הביו-כימית של הצרפתים. המהפכה הצרפתית לא עשתה בכלום את הצרפתי יותר שמח, אפילו לא בטיפה. סוציו-ביולוגים מהזווית הזו לא היו מסתערים על הבסטילייה => תשנו את כל המערכות (הפוליטית, הכלכלית וכד') אבל לא תשנו את הביולוגיה.
  • אפשר לטעון: זה לא שזה חסר חשיבות לחלוטין: יכול להיות שהממוצע כן משתנה. אם אנשים פחות נאנסים אז יש בתוך הסקלה של כל אדם יותר אושר, אבל בגדול הדברים לא משתנים.
  • ·         המהפכה המדעית – הדבר היחידי בעל חשיבות היסטורית: יש דבר אחד ביחיד שקרה בהיסטוריה ויש לו חשיבות אמיתית. בזכות המהפכה המדעית, נוצרו הביו-כימאים שגילו שאפשר לזרוק את כל החברה, הפוליטיקה והמציאות. אם נשקיע בזה, נוכל לבנות מנגנונים שיגבירו את האושר האנושי (לא ע"י שינויים חברתיים, אלא ע"י שינויים ביו-כימיים). לדוגמא: פרוזק.
  • ·         הסממא: "האושר מתחיל מבפנים" – ססמא שמקורה היא ניו-איג', אבל תופס לסוציו-ביולוגים. האושר האמיתי מגיע מבפנים: מסרטורין ועוד גנים.
  • ·         ססמא הסוציו-ביולוגים: רוצים חיים טובים יותר => קחו דברים כימיים.

עמדת ההיסטוריונים:

  • יש בעיה בהגדרת האושר. לא מאמצים את עמדות הסוציו-ביולוגים או הפסיכולוגים.
  • איך מגדירים אושר?
  • הנחות היסוד של הסוציו-ביולוגים והפסיכולוגים:

–          אושר הוא מצב סובייקטיבי ואין לו מדד אובייקטיבי.

–          כל אחד יודע בדיוק מה סטטוס האושר שלהם בהווה. (מאמינים לגמרי בשאלונים שאנשים ממלאים, שאומרים שהם מאושרים יותר ופחות).

  • ·         ערעור ההנחות ע"י ההיסטוריונים: ההנחות האלו תופסות רק במי שמאמין בדת הומניזם הליברלי. => לא רק שהאושר של האינדיווידואל הוא הכי חושב, האינדיווידואל הוא מקור הסמכות => הוא קובע מה נכון ומה טוב. (הלקוח צודק, בחירות, תאמינו בעצמכם, "מה שאני מרגיש שהוא טוב, הוא טוב" =>ז'אן ז'אק רוסו, לך עם הלב שלך, וכד'). 200 שנה אנשים חופרים בשכל על זה שהאינדיווידואל יודע מה טוב לו ומתי הוא מאושר. רב ההיסטוריה הנחות היסוד היו הפוכות בדיוק: היו הרבה אנשים שאמרו לאנשים אחרים מתי טוב להם ומתי רע להם. ההנהגה וראשי הדת היו אמרו לאנשים אם הם סובלים או אם הם שמחים. "אתם סובלים וצריכים להיות להשתנות ולהבין…". "הדרך לאושר היא האמת ולא ההרגשה הסובייקטיבית." לנו מאוד קשה להבין את זה היום.

מבוא להיסטוריה עולמית: שאלה האושר במחקר

ראה גם:

dan gil

מדע האושר: מדוע אנחנו (לא) מאושרים? הרצאה

 

 

9 ציטוטים של סופרים ופילוסופים על אושר

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות