מבוא להיסטוריה עולמית : דתות

מבוא להיסטוריה עולמית : דתות

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

ריבוי אלים

  • ·         אם רוצים להשיג היג ארצי מסוים, אין טעם לפנות לעזרתו ל הכוח העליון.
  • ·         במקום זה, אפשר לפנות לעזרתם של כוחות אנטרסנטים וחלקיים: האלים.

עידן הציר – האלף הראשון לפנה"ס

  • אף דת עד האלף ה-1 לפנה"ס לא נשתמרה היום _??).
  • ·         מהאלף הראשון לספירה: דתות מסוג חדש המשמשות כשחקן היסטורי חשוב בתהליכי התפשטות והתרחבות תרבותית.
  • מה שייחד את המונותיאיזם, הדואליזם, ודתות חוקי-הטבע זה שבניגוד לפוליתיאיזם, דתות אלו טענו למונופול על האמת ולאוניברסאליות ולכן הן נטו להיות מסיונריות.

 

סוגי דתות אוניברסאליות

  • ·         תיאיסטיות:

–         מונתיאיסטיות: תולדה הדרגתית של הפוליתיאיזם. לאט לאט יש התפתחות של אמונה באחד מהפנתאון הפוליתיאיסטי, עד שמגיעים לאמונה שאחד הוא השולט ובורא היקום.    הדוג' הטובה: פרעה אחנ'אתון. החנתון זיהה את אחד מהאלים המשניים.

–         דואליסטיות.

–         דתות אתיאיסטיות (שלא מאמינות באלים)

  • התפשטות המונותיאיזם: המונותיאיזם לא התבדל באופן משמעותי מהפוליתיאיזם אלא רק בימי בית ראשון. במאה ה-4 לספירה, כת יהודית איזוטרית (הנצרות) משתלטת על האימפריה הרומית וזה מה שהביא פריצה למונותיאיזם. התרצות האסלאם עזרה לכך בשלב יותר מאוחר.
  • באופן עקרוני הפוליתיאיזם והמונותיאיזם הם מאוד מאוד דומים.
 פוליתיאיזםמונותיאיזם
האופי של הכוח העליון של היקוםחסר אינטרסים וחסר פניות. אין טעם לפנות בבקשות אליו.בעל אינטרסים ובעל פניות. יש טעם לפנות בבקשות
אלים נוספיםבעלי כוחות חשובים. רק אליהם יש טעם לפנות בבקשותמתגלגלים ל"קדושים", "מלאכים", "שדים", "צדיקים". חלשים יותר מהאלים הפוליתיאיסטים, יש טעם לפנות אליהם בבקשות. (בנצרות יש פנתאון עצום של קדושים וקדושות – לכל ארץ, עיר, מחלה וכד'. עד היום יום הסטודנט ברוסיה זה יום טטיאנה הקדושה, שמות ימות השבוע באנגלית)
 
  • ·         דוג' על האסלאם:
  • ·         דוג' על היהדות: העם סוגד כל הזמן בתקופת המקרא. מתפתח רעיון שלפיו מאמינים במלאכים וצדיקים. היום התפתח פנתאון של צדיקים: קבר הבבא סאלי, הקבר של רבי שמעון בהר מירון, הילולות צדיקים המתחרים בחשיבות עם החגים הנוצריים.

–         הקבר של יונתן בן עוזיאל שאחראי על נשים עקרות.

–         הקבר של חוני המעגל מביא לירידת גשם.

  • ·         היום אין שום דת מונותיאיסטית של היהודית (ונצרות אסלאם). היו, אבל הם לא קיימים.

הדואליזם:

  • ·         אמונה בשני כוחות: הכח הטוב מול הכח הרע. כל מה שקורא בעולם הזה הוא ריב בין שני כוחות.
  • ·         יש לו תשובה מאוד טובה לבעיית הרוע בעולם (למה גם אנשים טובים סובלים?).
  • ·         המונותיאיזם פיתח 2 תשובות לבעיית הרוע (והם היו מאוד מורכבות ומסובכות):

–         אל תשאלו את השאלה.

–         חופש הרצון: אם לא היה רע בעולם, לאדם לא היה חופש בחירה לבחור בין הטוב לבין הרע.

  • ·         לדואליזם יש הסבר משכנע ופשוט לבעיית הרוע: על פי הדואליזם יש יסוד מהותי בעולם שהוא רע.
  • ·          המונותיאיזם אימץ הרבה מהרעיונות הדואליסטים: השטן, הגיהנום מול גן עדן וכד'.
  • ·         לדואליזם יש חסרון גדול: הוא לא עונה על השאלה איך יש סדר בעולם? אם יש 2 אלים מי קבע את החוקים במסגרתם מתנהלת המלחמה בין הטוב לרע.
  • ·         מבחינה לוגית: יש רק אל אחד והוא רע ולכן יש רוע בעולם (תסתכלו מסביב: הכל נגמר ברע). אין כאלו דתות כי זה רע. אבל יש 2 דברים קרובים (למרות שאיזוטרים).

–         זרם שהתפתח מבודהיזם שרואה שיש רוע אחד בעולם.

–         האבולוציה: האבלוציה.

  • ·         הדת הזרואסטית, הדתות המניכיות.
  • ·         יש עוד טיפה קהילות דואליסטיות אבל הן מעטות.
  • ·         הדואליזם דעך בפני עצמו, אך הוטמע מאוד בדתות המונותיאיסטיות (יותר הנצרות והאסלאם מאשר היהדות).

–         האמונה בקיומם של אויבי האלוהים. (דלק רציני למלחמות דת).

–         השטן.

–         גן עדן וגיהנום.

–         חלוקה בין רוח וחומר.

האתיאיזם: דתות חוקי טבע

  • ·         משנת 500 לספירה ואילך.
  • דתות חוקי טבע מבססות את הסדר האנושי על חוקי הטבע.
  • ·         דוג' עתיקות: בודהיזם, דאואיזם, קונפוציאניזם, ג'איניזם, סטואה, אפיקוראים, צינים.
  • ·         דוג' מודרניות: ליברליזם, קומוניזם, פאשיזם.

הבודהיזם:

  • דמות מרכזית היא אדם: סידהרטה בודנה. הבודהה. הוא מעוניין להשתחרר באופן מוחלט מכל סבל. הוא חקר במשך שנים את חוקי הטבע. חוק הטבע זה הדהרמה. ההבנה שלו מאפשר לו להשתחרר מהסבל. הוא השתחרר באופן מוחלט מהסבל. אותו אדם מואר שם לו למטרה לאזור לכל היצורים מהסבל.

–          הבודהיזם לא בהכרח מבטלים את האלים. הם פשוט כופפים אותם לחוקי הטבע. גם הם לא מבינים את חוקי הטבע.

–          המשימה היא השתחררות מהסבל האנושי.

–          הדרך להשתחרר מהסבל בנויה מ-4 דברים: הבנת הסבל, התהוות הסבל, הכחדת הסבל, הדרך שמובילה להכחדת הסבל.

  • האתיאיזם העתיק הרבה יותר קיצוני מהאתיאיזם המודרני: אתיאיזם מודרני יגיד שהוא לא מאמין בקיום האלוהים, אם הוא יום אחד יתגלה לי אז אולי אני יתחיל להאמין לו. האתיאיזם הבודהיסטי לא שולל את קיום האל, הוא פשוט מוריד את הרלוונטיות שלו באופן גורף. גם אם אלוהים יתגלה לבודהיסט, אז הוא לא יתחיל להאמין לו.

–          טענת אפיקורוס כטענה קיצונית: האלים קיימים, אבל בני האדם לא מעניינים אותם, והם לא מעניינים את בני האדם.

  • האלים חזרו גם לאתאיסטים: מבחינה היסטורית מה שקרה למונותיאיזם, קרה גם לאתיאיסטים =>  האלים הישנים המשיכו לסגסג + התפתח פנתאון שלם של אלים בודהיסטים: אנשים שהבינו באופן מוחלט את הטבע, קיבלו הארה, בתמלאו בחמלה התחילו לעזור לאחרים. => נוצרו המון בודהות (שהגיעו להארה) ובודיסטמות (בדרך להארה). התחילו לסגוד גם להם.

ההבדל בין תאיזם לדתות טבע:

  • היחס השונה בין טוב לרע בדתות חוקי טבע לעולם דתות תאיסטיות:

–          במונותיאיזם המושג חט מובדל מהמושג נזק: יש חטאים, ויש מזיקים => על פי הדתות המונותיאיסטות לא כל חטא היא נזק ולהפך.  (לשכב על חוף הים מלא שעות זה לא חטא אבל זה מזיק לבריאות. יש חטאים שאנשים לא מבינים למה זה מזיק).

–          חוקי הטבע אינם מבדילים בין חטא (מושג לא קיים) לבין נזק:  רצח הוא דבר רע כי הוא מזיק לרוצח (בגלל הקארמה – זה מזיק לעצמו). אנשים רוצחים כי הם לא מבינים איך העולם עובד.

–          אנקדוטה על קארמה (דומה לגישת המעשה של אריסטו והרמב"ם): ההפך מגורל. אם אני כועס יש סיכוי יותר טוב שפעם הבאה אני אגיב בכעס.

  • עשרת הדיברות מתחילות עם האל. 5 עמודי האלסלאם מתחילות מכך שאין אל מלבד אללה.
  • בבודהיזם העיקרים נובעים מההבנה נכונה של "מהו סבל".

הדֶאיזם:

  • עד המאה ה-18 הגישה הרווחת הייתה שעל האדם למלא את משאלות האל בלי לשאול שאלות.

–          בני האדם לא מסוגלים להבין את התכנית הקוסמית ועל כן עליהם לבצע גם ללא הבנה (מי שאומר שהוא מבין חוטא בח היוהרה ע"פ הנצרות).

–          גישת השכר ועונש של גן עדן והגיהנום היו דומיננטים מאוד: אם אני לא אקיים מצוות שאני לא מבין, אני אלך לגיהנום.

  • הדאיסטית: טענו שגילו את התכלית האלוהית של כל הקוסמוס => התכלית היא להביא לכל בני האדם אושר.

–          אלוהים מדומיין כסנטה קלאוס טוב לב. המצוות כולן נועדו לתכלית אנושית שעוזרת לנו.

–          משפעים מאוד על המיין סטרים הנוצרי ולכן יש ירידה מתמדת בחשיבות גישת השכר ועונש.

–          בטלו את ההבחנה בין חט לבין דבר מזיק.

–          עברו לדבר על גהינום ממקום קיים עם שדים ואש, לגהינום מודרני פסיכולוגי.

–          לימבו: מקום שלא סובלים בו באופן קריטי אבל הוא אפרורי. תינוקות שלא ניטבלו ומתו נשלחות ללימבו.

–          בעת המודרנית, הכנסייה התחילה לנסות לעקוף את התפיסה של הלימבו. האפיפיור אמר: אין לימבו. גם תינוקות שנולדו ולא ניטבלו עוברים לגן-עדן.

ראה גם: אנתרופולוגיה של הדת

מבוא להיסטוריה עולמית : דתות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות