מבוא להיסטוריה עולמית: חקר תרבויות בהיסטוריה

מבוא להיסטוריה עולמית: חקר תרבויות בהיסטוריה

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

  • עד עכשיו דיברנו על הסדר החברתי ללא בסיס ביולוגי כגוש אחד.
  • החלק השלישי של מבוא להיסטוריה עולמית עוסק בתקופה שבין המצאת הכתב (לפני 5000 שנה) עד למהפכה המדעית (לפני 500 שנה).
  • נעסוק בסדרים חברתיים שונים בנקודות זמן שונות. ובאותם נקודות זמן – בהן היו הרבה סדרים אנושיים שונים. (הסדר המדומיין של חמורבי היה שונה מאוד מהסדר המדומיין של ארה"ב היום).

תרבויות במחקר ההיסטוריונים:

  • התרבות (סדר מדומיין): תרבויות  הן כלי המשחק הבסיסיים של ההיסטוריה האנושית.
  • הנחות היסוד לתרבות במחקר ההיסטוריוני:

–          אוסף של מקדשים, פילוסופיה, שירה וכד'. ולכן: אם בשני מקומות יש פילוסופיה, מקדשים ושירה דומים -> מדובר באותה תרבות. אם לא אז לא.

–           אם אין מקדשים, פילוסופיה וכד' – אין תרבות. עמים ברברים חסרים תרבות.

  • התפיסה היום רואה בכל דבר חלק מהתרבות (דוכנים למזון מהיר, גרפיטי על הקירות, הסתכלות מינית, רפואה וכד') ולא  רק שירה ופילוסופיה => מק-דונלדס הוא סממן תרבותי יותר משמעותי לתרבות המערב, מהטאג' מהאל לתרבות המונגולית.

  • התרבות המערבית המודרנית לא מוגדרת ע"י המחזות, הבניינים הענקיים והיצירות הספרותיות אלה דרכי המחשבה היומ-יומיות שנוגעות בכל בני האדם.

–          כימות: התרבות המכומתת ביותר בהיסטוריה. הגישה לבעיות שונות היא בהסתכלות כמותית. ביום אחד אדם במערב רואה יותר מספרים ממה שבני האדם היו רואים במהלך כל חייהם. לדוג' קורנפלקס, מספרים במכונית וכד'. עוני ואושר מוגדרים במספרים. מתמטיקה נחשבת למלכת המקצועות (פעם למתמטיקה לא היה חשיבות בכלל).

–         כיבוש וקדושת המרחב הפרטי: המרחב הפרטי של האדם הוא אבן יסוד במחשבה, במשפט, בארכיטקטורה. קדושת המרחב הפרטי זה תופעה מודרנית לחלוטין. לדוג' התפיסה לפי לכל ילד בבית אידיאלי יש חדר פרטי משלו, הוא נחלה של מעט מאוד תרבויות בהיסטוריה. בהשוואה לתרבויות אחרות, לא מדובר בסוגיה כלכלית: גם בארמונות ומשפחות אצולה בימי הביניים, לא היו חדרים פרטיים.

–          הבחנה בין כספי האזרחים לבין הכסף של המלך. בימי הביניים כשיש ריב על שטח, הנסיך של ממלכה א' מתחתן עם הנסיך של ממלכה ב', הם מקבלים את השטח ומסתיימת המלחמה. היום זה יראה לנו מגוחך.

האם יש תרבויות טובות יותר ותרבויות טובות פחות?

  • אין בדרך כלל טענות נגד גזע, נגד גנים, נגד דם. (כמו שהחצי הראשון של המאה ה-20 ידעה)
  • רב הטענות הם נגד תרבות ולא נגד הגנים (הם פנטים, התרבות של הערבים היא עלובה, התרבות של הסינים היא קרה וכד').
  • ההיסטוריונים מראים במחקר שתרבות אחת יכולה להיות שונה מאוד מתרבות אחרת – לדוג' יותר סבלנית, יותר יעילה וכד'. => הדבר הזה הוא סיבה טובה להעדיף עובד מתרבות א' על תרבות ב', סיבה יותר טובה להיות בגן עם ילדים מתרבות א' ולא מתרבות ב'.

הבעיה התרבותנית:

  • ·         אפליה על רקע תרבותני: חברה שמתנהלת על בסיס התנהגות תרבותית X מעדיפה פחות עובדים עם התנהגות תרבותית Y. האפליה היא צודקת (להבדיל מטענה של אפליה על בסיס גזע).
  • ·         הקונפליקט הפנים-אקמי:

–          מצד אחד – היסטוריונים ואנתרופולוגיים עובדים קשה כדי להסביר את ההבדלים בין תרבויות שונות. (גם באופן מוסדי – הם רוצים להוכיח שתחום מחקרם הוא נכון).

–          מצד שני – הנטייה הטבעית שלנו היא להגיד צריך שוויון ואסור אפלייה.

  • בעיות נפוצות של חלק גדול מהטענות התרבותניות:

–          אין אובייקטיביות: אמת המידה באמצעותה משווים בין תרבויות שונות היא תמיד דעה קדומה של תרבות מסוימת. כדי להשוות בין תרבויות צריך אמת-מידה אובייקטיבית. אין דבר שהוא חיצוני לתרבות ולכן כל אמת-מידה נותנת עדיפות לתרבות אחת.

–          רב הקביעות התרבותניות הן כוללניות ומעורפלות ולא שמות לב להבדלים בין תקופות ואזורים שונים. לדוג' הטענה "האסלאם הוא לא סובלני" הוא טעות היסטורית. (צריך לקבוע מתי התרבות, למי התרבות מתייחסת, וכד').

–          קביעות תרבותניות הן בדרך כלל סטטיסטיות, וזה בעייתי לשפוט אינדיווידואלים לפי שיוכם התרבותי.

  • הטענות עולות בגלל הפחד לאפליה ולקביעות נורמטיביות. דילמה ערכית אתית שמדעי החברה ומדעי הרוח נמצאים בה היום.
  • התרבות הגלובלית – תרבות שתזדהה יותר מדי עם תרבות אחת (לדוג' המערבית) תדיר מתוכה את תרבויות אחרות (לדוג' המוסלמים והסינים).
  • המיתוס הגלובלי הוא שקר: הסיפור שמסופר הוא שאמות המידה האוניברסאליות לא נותנות עדיפות לתרבות אחת. היום נרקם מיתוס לפיו כל התרבויות בעולם תורמות את התרומה שלהם למין האנושי (ובזה ההיסטוריונים, האנתרופולוגים וכד').  => שקר גס. התרבות הגלובלית החדשה היא בעיקר צמיחה של תרבויות מאוד מסוימות של האנושות.

–          היום כותבים את ההיסטוריה של כל ההומואים, ההיסטוריה של כל הלסביות כאילו זה היסטוריה אחת שהולכת ונבנית.

–          היום יש בניה של מיתוס כללי אוניברסאלי שכאילו הכל חלק ממנו -> אלמנט מאחד.

–          אלא שזה שקר – התרבויות כל הזמן משתנות.

–          המיתוס ההיסטורי שאנחנו בונים היום (ההיסטוריה העולמית) הקורס הכללי, זה מה שגורם לנו לרצות לאחד את ההיסטוריה לתרבות אחת שלקחה חלק בכל אחת אחרת.

מבוא להיסטוריה עולמית: חקר תרבויות בהיסטוריה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.