מבוא להיסטוריה עולמית: השלכות המהפכה החקלאית

מבוא להיסטוריה עולמית: השלכות המהפכה החקלאית

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

השלכות המהפכה החקלאית

(1)    מעבר מחיי נוודות לישיבת קבע

(2)    גידול דמוגרפי: מ-7 מיליון ל-250 מיליון

(3)    התפשטות מחלות מדבקות

(4)    הכבדת נטל העבודה

  • הלקטים ציידים מספקים את צרכי עצמם. החקלאים הם חלק מרשת מסחרית מורכבת.
  • גידול האוכלוסייה:

א.      יותר אוכל – הסיבה המרכזית: באמצעות חקלאות אפשר להשיג הרבה יותר קלוריות לשטח.

ב.      יולדים יותר: מעבר ליישובי קבע סייע ביכולות לתמוך בילד קטן מה שאפשר ללדת יותר. הלקטים-ציידים ע"פ הערכות ילדו אחת ל-4 שנים בגלל הקושי בגידול ילד קטן.

ג.        תמיכה בזקנים: אפשרות לתמוך ביישובי קבע – סטטיסטית תוחלת החיים ירדה במעט, בגלל שהמון תינוקות וילדים מתו בשנים הראשונות לחייהם (כ-50% מתו עד גיל 5-10)

תוחלת חיים ואיכות חיים

  • הרבה חיו עד גילאים מאוחרים יותר: אפילו 70 שנה. אם מישהו כבר הגיע לגיל 20 הסיכוי שלו להמשיך לחיות לגיל מאוחר הוא גבוהה.

(5)    הרעת התזונה האנושית

  • מוות עצום של תינוקות וילדים:

א.      תת-רעב: רב החקלאים סובלים מתת-רעב.

ב.      אוכל לא מגוון: 80% מהקלוריות מגיעות רק מצמח אחד (אורז, חיטה, תפו"א, תירס – תלוי באיזור) בעוד לקטים ציידים אכלו אוכל מגוון. תזונה של דגנים הורסת הרבה יותר את השניים.

ג.        מחלות: ביות בעלי חיים גרם למחלות קשות שלא היו בימי הלקטים ציידים (חיו מעט אנשים ועברו בין מקומות ולא נשארו ליד הזבל).

  • ·         איכות חיים ירודה ביחס ללקטים-ציידים.

–          מגיל 40 שנות החיים הנוספות של החקלאים היו קשות מאוד: (גם הרבה מחלות וגם בגלל העבודה הקשה שעבדו כל החיים). הם הצליחו לחיות יותר בגלל שיכלו לתמוך בהם, הם לא היו צריכים ללכת הרבה וכד'.

–          לקטים ציידים הגיעו לגיל 40 במצב מעולה, וברגע שהתחילו מחלות הם התדרדרו מהר ומתו יחסית מהר.

  • המומיה של פרעה אמנחותפ השלישי: מת בשנות ה-40. סבל מבעיות שיניים וחניכיים קשות => אכילה של דגנים גורמת לעששת, דלקות חניכיים ומחלות שיניים.

(6)    פריחתה של התרבות החומרית לאחר המהפכה החקלאית

  • רכוש מפסיק להיות נטל כבד.
  • הפיתוי ליצירת מותרות חומריות הוא אדיר.
  • העלייה בכמויות הרכוש לוותה בשינוי בעולם המנטלי.
  • ·         שינוי הפסיכולוגיה האנושית: בני האדם מפתחים זהות ורגשות לרכוש. גן עדן להיסטוריונים וארכיאולוגים. פיתוח רכושנות.

(7)     הופעת ה"מומחים" (experts):

  • הופעה של סוג חדש של בני אדם שהולכת וגדלה. הם לא עובדים בחקלאות ומתמחים בפעילויות אחרות: אמנות, מסחר, מנהל, רפואה, כדרות, כהנים וכד'. עם ההיסטוריה המומחים הולכים ומתפתחים.
  • מומחים לא ידעו יותר בסה"כ, הם ידעו יותר על תחום ספציפי. היום המצב מוקצן, יודעים המון על הצ'פצ'יק של הקומקום ופחות על השאר.
  • היקף הידע הגדול ביותר בהיסטוריה היה של החקלאים: ידע אדיר על עולם החי והצומח, על הגיאוגרפיה של עשרות קילומטרים, על הכנת כלים (כלי צור – לוקח 4 דק' לעשות וכמה שנים ללמוד), רפואה (גבס פרימיטיבי, צמחים וכד').
  • בהתחלה כ-5% מהאוכלוסייה הם מומחים, לאט לאט הם מתרבים.
  • ההיסטוריה עוסקת במומחים, ולא ביצרני המזון: שושלת מינג התחילה ממומחה לניהול אנשים (למרות שבהתחלה היה מייצר מזון. במאה ה-20 רב האנשים הם מומחים, עד המאה ה-20 רב בני האדם הם מייצרי מזון.

(8)    הופעתם של מרכזים תרבותיים

  • מקדשים, ארמונות מבצרים.
  • ·         מרכזים בהם צוברים, מייצרים ומחליפים מידע.
  • ·         מחליפים סחורות.
  • ·         מחליפים בני זוג.
  • ·         רב האנשים חיו בכפרים קטנים (רק 10% חיו במרכזים התרבותיים).
  • ·         ההיסטוריה שייכת למרכזים התרבותיים.
  • ·         ההיסטוריה עוסקת באחוז קטן של בני אדם (המומחים) ובאחוז קטן של הגיאוגרפיה.
  • ·         איפה בני האדם חיים: בני האדם חיו ב-2% מכדור הארץ (בני האדם חיו ב-7% משטח היבשת של כדור הארץ, והיבשת היא 29% משטח הכדור כולו).

(9)    עלייתו של העתיד

  • ·         שינוי פסיכולוגי-תודעתי לאחר המהפכה החקלאית (מלבד העלייה של הרכושנות): הדאגה לעתיד לבוא.
  • ·         גם לקטים ציידים חשבו על העתיד. בריתות חברתיות נכרתו למשך שנים, נקמות הבשילו למשך שנים. יש מחשבה כלכלית כלשהי על העתיד (יישון בשר, הקפאת בשר בקרח במקרים שבו צדים כמויות).
  • ·         הרבה המכריע של הייצור של הלקטים ציידים הוא לשימוש מיידי. אין טעם להשקיע עבודה בהווה בשביל העתיד.
  • ·         איכרים עובדים וחיים בשביל העתיד: הם עובדים היום בשביל עוד שנה ועוד שנתיים.

–         הכלכלה החקלאית מבוססת על מעגל ייצור עונתי.

–          שנים "רעות": שנים רעות הם תופעה נפוצה, ולכן צריך לעבוד כדי לשמור מזון למקרה של אסון (בצורת, אסונות אקולוגיים).

–         משל הנמלה (שעובדת קשה בקיץ וחם לה בחורף – איכר) והצרצר (שמנגן וכיף לו בקיץ, ומת בחורף – הלקט-צייד שחי בשביל העכשיו)

  • ·         הדאגה לעתיד מצליחה לגרום לבניית ממלכה/אימפריה/מפעלים כלכליים גדולים: אנשים בונים מבצר, בית, וכד' בגלל התודעה והמחשבה על העתיד.
  • ·         הכישלון ההיסטורי של המהפכה החקלאית:

–         הגידול הדמוגרפי האדיר משאיר גם את הדור הבא רעב.

–         נוצרים ממלכות/אימפריות שלוקחים לאיכרים את כל עודפי המזון שלהם.

מבוא להיסטוריה עולמית: השלכות המהפכה החקלאית

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: