תולדות הפילוסופיה ב-400 מילים

הפילוסופיה היא תחום שמלווה את האנושות לפחות ב2500 השנים האחרונות ואולי אף לפני כן. הפילוסופיה כידוע החלה עם הפילוסופיה היוונית כאשר תאלס נחשב כנראה לפילוסוף הראשון ואילו הדמויות הבולטות של הפילוסופיה היוונית הם סוקרטס, אפלטון וכן אריסטו כמובן אחרי הפילוסופיה היוונית הייתה הפילוסופיה הדומיננטית בעולם בעיקר הפילוסופיה הנוצרית עם של ימי הביניים עם הוגים בולטים כמו אוגוסטינוס ותומס אקווינס. הפילוסופיה הזו, של ימי הביניים, פעלה בעיקר בסימן המורשת הפילוסופית של הפילוסופיה היוונית ובעיקר של אריסטו.

באזור המאה -16 אנו רואים את תחילתה של הפילוסופיה של העת החדשה עם הוגים כמו דקארט, יום, שפינוזה, קאנט ולבסוף גם הגל וכן קרל מרקס. הפילוסופיה של העת החדשה הייתה עסוקה בעיקר בשאלות של יכולת האדם לדעת דבר מה לגבי העולם שבו הוא חי והפילוסופיה הזו התפצלה לשני זרמים פילוסופיים שונים: פילוסופיה רציונליסטית שגורסת כי הדרך לידיעה היא בעזרת החשיבה בלבד לעומת פילוסופיה אמפיריציסטית שגורסת כי הדרך לידיעה אודות העולם צריכה לעבור דרך החושים והמידע שמגיעה מהעולם.

הפילוסופיה של העת החדשה התפצלה במאה העשרים לשני זרמים נוספים: פילוסופיה קונטיננטלית ופילוסופיה אנליטית. פילוסופיה קונטיננטלית רווחה ביבשת אירופה ועסקה בשאלות קיומיות וחברתיות בעוד שפילוסופיה אנליטית רווחה בעולם דובר האנגלית ועסקה בשאלות של קידוד ושפה בניסיון למצוא בעבור הפילוסופיה כלים לוגים עימם היא יכולה לגשת אל העולם. אחד הענפים החשובים של הפילוסופיה האנליטית הוא פילוסופיה של המדע העוסקת בטיבו של הידע המדעי.

זרם נוסף וחשוב בפילוסופיה שעלה במחצית השנייה של המאה ה-20 הוא הפוסטמודרניזם שהתחיל באירופה ועבר לארצות הברית. כיום רבים מאמינים כי התקופה של הפוסטמודרניזם בפילוסופיה חלפה וכי כעת ניתן לדבר על פילוסופיה ניאו-מודרניסטית.

במקביל, בעת החדשה ובמאה העשרים רווחה גם פילוסופיה של מדעי המדינה עם תחומים כמו מחשבה מדינית, פילוסופיה פוליטית ותורת המידות והמדינה.

כאשר בוחנים את תולדות הפילוסופיה מראשיתה ועד ימינו מוצאים מעין מהלך של נסיגה מבחינת תחום הדיון והשאלות של הפילוסופיה. אם בתחילתה של הפילוסופיה, הפילוסופיה היוונית, עסקו פילוסופים בעיקר בשאלות אונטולוגיות לגבי איזה סוג של עצמים ישנם בעולם וכיצד הוא מתנהל, הרי שבזמן של הפילוסופיה של העת החדשה הפכו השאלות של הפילוסופיה ליותר אפיסטוימולוגיות, כלומר כאלו שקשורות בשאלות של ידיעה והכרה. במאה העשרים הפכה הפילוסופיה לפילוסופיה של השפה והדרך שבה אנו מדברים אודות העולם, או פילוסופיה של ייצוג שתוהה כיצג אנו מסבירים לעצמנו את העולם שבו אנו חיים.

ראו גם:

הפילוסופים הגדולים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות