השפעתם של הוגים יהודיים על המחשבה המדינית
עד כמה השפיעו ההוגים היהודים בתחום המדינה.
השפעתו של אקווינס על המחשבה המדינית הנוצרית והמערבית היא דרמטית. הוא 'ניצר' את אריסטו והנחיל את תורתו. קשה לחשוב על דמות הוגה יהודי שהשאיר חותם אדיר או הנחיל מהפכה תודעתית כזו או אחרת 'במסדרונות העולם היהודי'. כל תפיסת העולם היהודית מדינית, צומחת מן הפרקטיקה, ממקרי הבוחן. מלמטה למעלה.
- מייקל וולצר – תחימת גבולות המחשבה מדינית יהודית – מחשבה מדינית היא שיח עם המסורת הפוליטית היהודית. (שפינוזה וברדיצ'בסקי כן, מרקס דורקהיים ופרויד לא). לדידו של מייקל וולצר, מחשבה מדינית יהודית מוגדרת כשיח בעל זיקה למסורת. המחשבה המדינית היהודית מתייחדת בשיח פנימי, דיאלקטי, ביקורתי וכו'… תגובות בין דוריות עם זיקה עמוקה, מקבלת או דוחה, למקורות. מי שנכנסו ל'קאנון' הפוליטי יהודי, הם אלו שהתייחסו לדברים לעיל. לכן שפינוזה, וברדצ'יבסקי בפנים ומרקס ופרויד בחוץ. וולצר למעשה מבצע כאן מעין תחימה. הביקורת – יש טקסטים נוצרים שמדברים עם שיח מסורתי יהודי והם לא נחשבים מחשבה מדינית יהודית.
- · ליאו שטראוס: פילוסופיה יהודית היא כולה פילוסופיה פוליטית => המחשבה היהודית היא קזואיסטית. ממקרה => לחוק => פילוסופיה פוליטית עוסקת בחוקים והתורה היא מערכת חוקים.
– הפילוסופיה היהודית (כולה) יוצאת מתוך התורה שנתנה לעם היהודי במעמד סיני. התורה שניתנה לעם היהודי בהר סיני היא מערכת חוקים. מכאן שכל פילוסופיה יהודית היא פילוסופיה פוליטית. הפילוסופיה היהודית היא פילוסופיה פוליטית "פר-אקסלנס".
– ליאו שטראוס ביקש ליצור את הפילוסופיה הפוליטית היהודית מתוך מקורות היהדות כמחשבה אוניברסאלית כללית התקפה בכל זמן וכל מקום. כמנוגד לתפיסה ההיסטוריציסטית: העולם נאבקו וכל האנשים סובייקטיבים כלפי הקו ההיסטורי.
- דניאל אלעזר, "עם ועדה" המחשבה המדינית היהודית (להבדיל מפילוסופיה מדינית מערבית) מתייחסת ליחסים ולא לתבניות. שאלת השלטון פחות חשובה משאלת היחסים המתנהלים בין הפרטים.
- ברנרד לויסון : החיים בחברה המדינית על פי המחשבה היהודית הם לא אופציה אלא חלק אינטגראלי מהמוסר האלוהי. על כן מחשבה מדינית היא אחת מהיסודות של היהדות.
במאמרם של אליעזר דון יחיא וברוך זיסר הם מציינים 4 אלטרנטיבות לסימני היכר לזיהוי מחשבה מדינית יהודית:
- היווצרותה של מסורת משותפת אשר משמשת לאלטרנטיבה מינימליסטית, רעיונות מדיניים אשר הונהגו על ידי יהודים. קבלת אלטרנטיבה זו מראה על מסורת מסוימת אשר קיימת בקרב היהדות, ובסיסי משותף.
- "מילון פוליטי יהודי"- אשר מסמל רציפות מסוימת, מאגר של מונחים ומושגים אשר משמשים הוגים להצדקת דעותיהם הפוליטיות- מדיניות. מערכת זו מראה על שיתוף מסוים אשר קיים בין ההוגים היהודים השונים. – ישנה הסתייגות אשר אומרת שגם מילון מונחים זה אינו מספיק בכדי להעיד על קיומה של מסורת אינטלקטואלית
- רציפות מסוימת ומסגרת אשר משמשת לויכוח- צמיחת המחשבה המדינית היהודית מאותו הגזע- מאותה מסגרת מסוימת. לא ניתן להבין את ההגות בלי להשתמש במקורות מקראיים לדוגמא. מערכת מושגית- פנימית!!! של חומריים יהודים ולא כמו באלטרנטיבה השנייה אשר מצביעה גם על שימוש במקורות מבחוץ.
- בנוסף ישנה גישה אשר אומרת שקיימת הסכמיות בסוגיות מסוימות. ישנה מידה של הסכמיות בתוך המחשבה המדינית היהודית.ישנה אחידות רעיונית.
