ניתוח מיזנסצנה: הפריים


ניתוח מיזנסצנה: הפריים

להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים

הפריים הוא המסגרת של התמונה הקולנועית ונקודת המוצא של עיצוב המיזנסצנה. בניגוד לציור או צילום, אין מדובר בקומפוזיציה סטטית אלא בתנועה של חומר ויזואלי בתוך המסגרות של הפריים עם קומפוזיציות שמשתנות ללא הרף. כך פריים אחד לעולם לא עומד בפני עצמו אלא עומד בהקשר של רצף (sequence) של פריימים אחרים.

הפריים כמסגרת הוא למעשה נתון קבוע לכל אורך הסרט, עם יחס אספקט (aspect ratio) קבוע ולא משתנה, מה שאומר שהצלם בקולנוע אינו מתאים את הפריים לקומפוזיציה (כמו בציור) אלא את הקומפוזיציה לפריים.

מיסוך (masking) היא טכניקה המתמודדת עם גודלו הקבוע של הפריים בכך שהיא מחשיכה חלקים מהמסך בכדי לתת אפקט של גובה או של רוחב.

הפריים הוא ביסודו אמצעי מארגן. הוא הדרך לבחור ולשלוט על מה יכנס אל תוך התמונה ומה לא, ומתי, ולאן תופנה תשומת ליבו של הצופה ובמה היא תתמקד. הפריים בוחר "פיסה" מתוך המציאות וכופה עליה סדר והיגיון שנעדרים ממנה.

לפריים יכולה להיות נוכחות של ממש בסרט, כמו למשל שימושיו של היצ'קוק בחלונות בתוך מסגרות לפריים המקנים אפקט של הצצה.

דרך הארגון של הפריים יכולה לשמש למטרות אקספרסיביות וסימבוליות ולשרת את המסר שמנסה הבמאי להעביר, כמו למשל דרך היחסים בין הדמויות מבחינת מיקומן (מול, מעל, מתחת וכו') ומיקומן בחלקים שונים של הפריים. מרכז הפריים יכיל בדרך כלל את היסודות הויזואליים החשובים ביותר ואת מוקד העניין של הסצנה, אם כי כמובן שזהו עיקרון בסיסי ששבירתו יכולה לספק תוצאות אקספרסיביות שונות.

האזורים העליונים של הפריים יכולים להעביר משמעויות של כוח, שליטה, רוחניות וכן איום וסכנה. החלק התחתון של הפריים לעומת זאת יכול לרמז על פגיעות וחוסר אונים. שולי הפריים משמשים בכדי להקטין מחשיבות האובייקט אך גם בכדי לקשר אותו אל הלא-ידוע שמחוץ לפריים. לבסוף, ניתן לגם למקם אובייקטים לגמרי מחוץ לפריים בכדי להקנות להם מיסתורין. חללים נוספים הם כל מה שנמצא מאחורי הפריים (כמו למשל מאחורי קיר או דלת) או לפניו, כך שהוא אינו נכנס לתמונה – שימוש בחללים אלו של הפריים יכול ליצור אפקטים שונים של מתח ופערי מידע שאותם משלים הצופה בכוחות עצמו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות