קסנופאניס והרקליטוס

קסנופאניס

-מבקר את הומרוס בשתי דרכים: 1. ביקורת על התנהגות האלים הנלוזה. 2. ביקורת על האנתרופומורפיזם של אלי האולימפוס (טוען כי כל תרבות משווה את אליה בדמותה שלה).

-מציע מעין רעיון ראשוני של מונותיאיזם – אל יחיד ומופשט.

-קובע כי רק לאלים נתונה הידיעה ואילו בני האדם נותרים עם הסברה בלבד. החקירה האנושית היא מעבר מסברה אחת לסברה טובה יותר.

"אכן אין איש מכיר ברור ואיש גם לא יכיר

את האלים ואת כל אשר עליו מדבר אני.

ואם גם יצליח להגיד דבר אמת,

בעצמו לא ידע זאת; אלא סברה היא על הכל"

הרקליטוס

-רעיון העמדת המציאות על יסוד אחד של המילטים פסול בעיניו, משום שדבר זה מבטל את הריבוי, השוני והתנועה בעולם.

-את הריבוי אין להעמיד על יסוד אחד אלא לנסח שיטה שתסביר את היחסים בין השונה.

-הניגודים משלימים זה את זה. הנקודה האחרונה במעגל היא גם הראשונה. הצדק תלוי בעוול, הבריאות במחלה וכו'. כל דבר נושא בו את ניגודו, והעימות יוצר את ההרמוניה.

-תנועה ושינוי הן ביטוי דינאמי לניגודיות. אין אתה נכנס לאותו נהר פעמיים. הנהר הוא תמיד אחד, אך המים הזורמים בו תמיד שונים. הכל זורם (panta rhei) ונמצא בשינוי מתמיד (הן המציאות והן נפש האדם – אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים כי גם המים שונים וגם האדם שונה)

-אין דבר קבוע מלבד השינוי.

-"דע את עצמך" כנקודת מוצא, את התשובות למשמעות הכוללת יכול האדם למצוא מתוך עצמו.

-הלוגוס כמבנה העולם ומבנה המחשבה, הממשות היא רציונלית. הדרך אל הלוגוס אינה מנקודת מבט אישית אלא מנקודת מבט כוללת (נקודת מבטו של האל).

-התנועה נובעת מתוך הניגודיות.

-קרטילוס: אי אפשר להיכנס לאותו נהר אפילו פעם אחת: השינוי הוא מתמיד ו(?) אין ערך לאמירה שאדם א' נכנס לנהר ב', כי מהם אדם א' ונהר ב'?

-האש כתהליך בערה ממנו נוצרים דברים שונים, וכך היא מסמלת ההשתנות המתמדת.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות