ארלוזרוב והסוציאליזם

ארלוזרוב והסוציאליזם

ההגות הציונית לדורותיה

על הסוציאליזם טרם מלחמת העולם ה1 באירופה

  • 1890-1914: שנים של עלייה אדירה של תנועת פועלים אירופאית: התרחבות של הפרולטריון בגלל התיעוש, התרחבות של מפלגות פועלים גדולות הזכו להכרה חוקית. בפרלמנטים ערב 1914 ישבו נציגים במספרים גדולים של הסוציאל-דמוקרטים. (לדוג' בגרמניה, הסיעה הגדולה בפרלמנט הייתה המפלגה הסוציאליסטית) => הדבר נתן כח לתפיסה שאפשר להוביל לשינוי חוקי ולא רבולוציוני של הפועלים.
  • האינטרנציונאל ה-2: ארגון בינ"ל של פועלים. ראו עצמם כערובה הטובה ביותר נגד מלחמה =>  אם תפרוץ מלחמה, הפועלים, שהם רב הצבא, ישבתו ולא תהיה מלחמה. גם אם לא תמכו פוליטית בפועלים, תפסו את האינטרנציונאל כגורם ממתן שבזכותו לא יהיו מלחמות.
  • ארלוזרוב וחוקרים נוספים טענו שהסוציאליזם נכשל בכך שהוא התעלם מהתודעה הלאומית של הפועל: טרם המלחמה, התנועות הסוציאליסטיות התאחדו עם הרגשות הלאומיים של המדינות. דה-פקטו: הסולידריות הבינ"ל התפרקה.
  • טענת ארלוזרוב: הסוציאליזם ותודעת הפועל  צריכים לקבל תוקף בתוך החברה המסוימת בה הוא חי.
  • חלק מהמשבר הגדול שסייע להקמת המפלגה הקומוניסטית בבריה"מ

ארלוזרוב – התרומה בהסתכלות הסוציאליסטית לכינון המדינה

  • ניסיון להראות כיצד בניית ארץ ישראל לא תתרחש באמצעות הקניין הפרטי  בא לידי ביטוי במאמר על משבר העלייה הרביעית.
  • העלייה ה-4: ניסיון לדחוק את היהודים מהכלכלה הפולנית, הביאו לעלייה של 10,000 איש בארץ, ממעמד בינוני שאינם חדורי אידיאולוגיה סוציאליסטית של טרנספורמציה מעמדית. (להשוואה: העלייה הראשונה לא הייתה סוציאליסטית, העלייה השנייה והשלישית, היו סוציאליסטים)
  • לאחר שנה וחצי התחיל משבר כלכלי (יותר מאוחר ב1929 יהיה באירופה).
  • ארלוזרוב טען שהיוזמה הפרטית לא תצליח בארץ שלנו (באותה תקופה התחילה "ספסרות בתים") אי אפשר לבנות את העם במושגים שצריכים רווח, המדינה היא זו שחייבת לבנות את התשתיות, גם אם היא לא מרוויחה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות