התנגדותו של הרב קוק לממלכת ישראל

התנגדותו של הרב קוק לממלכת ישראל

ההגות הציונית לדורותיה

צד אחר במשנה של הרב קוק: התנגדות עזה לממלכה בישראל

  • עיקרי משנתו של הרב קוק מסתדרת טוב מאוד עם התפיסה של גוש אמונים היום (כמובן שגוש אמונים רואים יותר היום את התפתחות של הגישה)
  • הרב קוק מתייחס לחורבן ולגלות בצורה אחרת לגמרי ממה שמתייחסים בד"כ רבנים על גישתם:
  • בעולם הנוכחי, אם אתה עוסק בענייני ממלכה, אתה עוסק בשפיכות דמים. בעולם הנוכרי הזה, אם אתה מנהל מדינה, אתה תהיה עם חטאים איומים.
  • לפי הרב קוק העובדה שליהודים אין ממלכה זה לא עונש (כמו שנתפס ברב החוגים הרבניים), זה הישג מוסרי. הגלות היא לא עונש, היא התוכן הפנימי המוסרי של היהדות.
  • ועדיין: רק בארץ ישראל יש טהרה אלוהית.
  • יש מתיחות גבוהה מאוד בין הסרטיפקציה הקבלית שרואה את ארץ ישראל כמקום רוחני, לבין היעדרות מהמלכה.
  • הגאולה: הגאולה אוניברסאלית והעולם כולו יגאל! לפי הרב קוק הממלכה בישראל תוקם אך ורק אחרי הגאולה, ואז לא יצטרכו יותר שום ממלכה.
  • כל הגויים ינקו מאורות הקודש, ורק כשהעולם כולו יאמצו לעצמם את "אורות הקודש" התכנים המוסריים שישנם בעם ישראל, רק אז יתחיל בניינינו של ארץ ישראל.
  • צד מוסרי עמוק שנוקט דיאלקטיקה.
  • צריך ארץ ישראל, יש לה משמעות רוחנית, אך ממש לא מדינת ישראל.
  • זה לא מסתדר בכלל עם התפיסה של גוש אמונים היום.
  • ספר הכוזרי של יהודה הלוי: תיאור דיאלוג אפלטוני המיוחס לכך שמלך הכוזר המיר דתו ליהדות.

–          בדיאלוג הזה יש מקום אחד עם ספק: היהודים הם לא אלימים ולא רוצחים. המלך הכוזר, שואל את הכומר ואת האימאם, זה נכון שהיהודים לא אלימים? הם עונים שזה נכון.

–          ואז הרב היהודי עונה לא אחרי שהוא שואל "ולכשתשיג ידכם?":

–          מצאתי מקום תורפתי/מצאת מקום חרפתי => אין לו תשובה טובה למה יהיה כשהיהודים ישיגו את הממלכה.

  • הרב קוק הולך צעד אחד קדימה: היעדר המדינה של הרב קוק הוא ערך המאפשר חיים מוסריים בעולם שהוא לא מוסרי (ממלכה היא בהכרח לא מוסרית בעולם שטרם נגאל). המוסר יתאפשר רק כשכל העולם יגאל.

סיכום על הרב-קוק

  • מבין ההוגים הציוניים, הרב קוק, היה מאוד מחדש.
  • עד היום נטורי כרתא והעדה החרדית לא מקבלים את הרעיון של קוק.
  • ברוח זו, ב48 תנועת המזרחי קיבלה את תוכנית החלוקה.
  • דרכו של הרב קוק עד 1967 איפשרה דו קיום של הציונות החילונית והציונות הדתית במסגרת משותפת של ויתורים הדדיים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות