ההגות הציונית לדורותיה – סיכומים
להלן תמצאו סדרת סיכומים ומאמרים הסוקרים את התפתחותה של ההגות הציונית לדורותיה. הסיכומים מתחילים עם התפתחותה של הציונות במאה ה-19 והקונפליקטים שאפיינו אותה. הם דנים בהוגים קדם-ציוניים כמו רנ"ק וצבי גרץ וממשיכה עם הוגים של הציונות המוקדמת כמו סמולנסקין, משה הס, לילינבלום, אליעזר בן יהודה ופינסקר. הסיכומים ממשיכים עם סקירה נרחבת של משנתו הציונית של תיאודור הרצל ושותפו מקס נורדאו. כמו כן תמצאו דיון באישים כמו סירקין, בורכוב, אחד העם, הציונות הדתית והרב קוק וכן תפיסתו ופעילותו של חיים ארלוזרוב.
הייחודיות של התנועה הציונית
- ככלל, התנועה הציונית צמחה יחד עם עוד תנועות במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: תנועות עם אספקטים דתיים, תרבותיים, חברתיים וכו'.
- לתנועה הציונית יש זיקה להיסטוריה עתיקה הרבה יותר מהמאה ה-19. הדבר קיים גם בתנועות לאומיות אחרות (לדוג' התנועה האיטלקית, הגרמנית), אך לא באותה רמה כמו בתנועה הציונית.
- התנועה הציונית (הלאומיות היהודית) היא שילוב בין ההשכלה, הנאורות והאידיאות של המהפכה הצרפתית, באירופה => יחד עם רקע תרבותי ודתי יהודי.
- העושר והגוון: התנועה הזאת הרבה יותר עשירה בגווניה מאשר תנועות לאומיות אחרות. תנועות אחרות בד"כ הרבה יותר מונוליתיות. יש מתיחויות, אך הם הרבה פחות עמוקות מהמתחים בתנועה הלאומית היהודית.
– לדוג' העובדה שלמדינת ישראל אין תשובה על השאלה "מיהו יהודי", לעומת לאומים אחרים להם יש תשובות – אמנם עם מחלוקת – אבל ברורות.
קונפליקטים בחברה היהודית במאה -19
רבנים חריגים במאה ה-19: אלקלאי וקלישר
פרץ סמולנסקין ומשה לייב לילינבלום
פעילותו הציבורית של הרצל בראשית דרכו
ביקורו של הרצל בארץ וכתיבת אלטנוילנד
הרב קוק: הברית ההיסטורית עם הציונות החילונית
התנגדותו של הרב קוק לממלכת ישראל
תמורות בשיח הציוני לאחר מלחמת ששת הימים
"בין מילה לאדמה: קווי מתאר לתולדות האינטלקטואל" \ שלמה זנד