תחיית הלשון העברית ומלחמת השפות – סיכום

תחיית הלשון העברית – הקדמה

  • אחד המאפיינים של הלאומיות המודרנית.
  • שפה כמכנה משותף, כביטוי של ההמוניות של מדינת הלאום.
  • לצרפת, יש אלמנט מאחד (צרפת, איטליה וכד')
  • אבל היו לאומים בהם היה פיצול בשפה (לדוג' פינלנד. הפינית היא השפה הלאומיות שהייתה מדוברת ע"י האיכרים, לעומת השוודית שהייתה מדובר ע"י הבורגנות ונפלה.
  • האירים – השפה שהמדינה רוצה להטמיע היא השפה הגאלית, אבל זה לא כ"כ הצליח.

העברית: מלחמת השפות

  • ·         השפה כמרכיב קריטי של הלאומיות (להרצל לא היה אכפת, בן יהודה אמר שזה חובה).
  • הויכוח המרכזי במלחמת השפות (סוף העשור הראשון, תחילת השני):

–          מה תהיה שפת ההוראה במוסדות האקדמיים.

–          הויכוח כפלטפורמה לעוד מאבקים אידיאולוגיים ופוליטיים בין המוסדות בארץ לחו"ל: על עצמאות המוסדות בארץ ויחסם עם המוסדות החינוכיים ואקדמיים בחו"ל.

  • יוסף קלאוזנר (סבא של עמוס עוז) – שלושה שלבים בהתפתחות השפה העברית:

א.      השלב הרומנטי: השריד של העברית היהודית.

ב.      השלב התרבותי: העברית כקניין תרבותי-לאומי בו מגולמת רוח האומה (במונחי אחד-העם). באמצעות השפה תכונן תחייה לאומית => תפיסת אנשי חיבת ציון.

ג.        השלב השלישי: העברית היא מכשיר פוליטי.

  • הבסיס למלחמת השפות – 1901 הקמת תנועת עזר"א: תנועה המוקמת בגרמניה, עם מימון גרמני, ועוסקת בסיוע לעולים מזרח אירופאים יהודיים לא"י.

–          (אנקדוטה: 1908: מתחילים גלים של עלייה ציונית, עזר"א הייתה לפני).

–          חלק מהמימון הגיע ממשרד החוץ הגרמני.

–          התנועה עודדה להעלות לא"י כי הם לא רצו אותם בגרמניה: גרמניה התפתחה מאוד כמדינת רווחה. הגרמנים לא רצו את יהודי מזרח-אירופה כי…

א.      לא רצו שיעשו שם רע.

ב.      לא רצו שגרמניה תצטרך לעזור להם.

–          הגרמנים: גרמניה באותה תקופה רוצה להמשיך כיבושים ולהעצים כוחה (אחרי תקופת ביסמרק).

–         מטרת התנועה היא פרגנטית-מעשית ולא רק אידיאולוגית

–          התנועה מקימה המון מוסדות חינוכיים בישראל. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה מעל מחצית מוסדות החינוך בארץ הם של עזר"ה (כולל הוראת עברית)

–          הוראת העברית הייתה קיימת עוד לפני עזר"ה, בעיקר בקרב אנשי חיבת ציון (כמו אליעזר בן יהודה). העברית הייתה 'על הגל', לא הייתה קריטית מבחינה חינוכית.

–          מטרות עזר"א: חינוכה של אליטה, שתבוא במגע באמצעות שפה אירופית (הגרמנית) עם האירופאים בתחומי מדע וטכנולוגיה.

–          השפה העיברית הייתה כתחביב, לשפה הגרמנית היה מעמד של שפה אירופית בה ניתן ללמוד את המדע, הטכנולוגיה וכד'.

  • 1912: הקמת הטכניקום – מוסד אקדמי גבוה. רבים מתעקשים ששפת הלימוד תהיה עברית ולא גרמנית. עזר"א דוחה את הבקשות. אחד העם ונוספים מתפטרים מהדירקטוריון של עזר"א.
  • 1905 – תנועת הפועל הצעיר – מאבק בעזר"א: תנועת עובדים לאומית (1) הדוגלת ביישוב עברי פרדוקטיבי בישראל (התנועה רצתה שפועלים יהודיים יבנו את הטכניון, ולא פועלים ערבים) ו-(2) החייאת התרבות העברית.

–          צעירים אידיאליסטים שהתנגדו לציונות האירופאית.

–          עבודה ולא נדבות.

–          מגובשים כקבוצה (לא כמו אנשי העלייה הראשונה שלא)

–          בעלי מודעות ונטייה למרוד.

  • ·         המאבק שמובל ע"י הפועל הצעיר מתחיל לתפוס תאוצה במוסדות החינוך: עזר"א מסלקים ממוסדות החינוך את חברי תנועת הפועל (מורים ותלמידים).
  • ·         1913 – תלמידי בתי הספר של עזר"א נצטרפים למאבק בעד לימוד בשפה העברית: בתי הספר למסחר בירושלים והגימנסיה למסחר ביפו שולחים מכתבים לברלין (ראשי עזר"א) בססמא: "רק עברית" – להעביר בהדרגה את הלימוד לעברית. המורים לא חותמים.
  • ·         הפועל הצעיר מקימים ועד שמטרתו: לקבל בעלות על מוסדות החינוך בא"י, להשבית את מוסדות עזר"א. 
  • ·         אוקטובר (1913): שביתה של יומיים בכמה בתי ספר של עזר"א: יש תמיכה גורפת בשביתה.
  • ·         הדילמה של מורי עזר"א – להצטרף ולסכן עבודתם, או לא לשבות? 40 מתוך ה-69 בירושלים מצטרפים לשביתה בהנהגת דוד ילין. ראשי עזרה הציגו את השובתים כאלו המתנגדים למסורת היהודית.
  • ·         1914: הקמת בית המדרש למורים בשפה העברית: נרשמו למוסד מעל 60 מורים, ולמוסד של עזר"א פחות מ-20.
  • בתנועה הציונית התחילו לתמוך במאבק: לגייס כספים, סיוע למוסדות החינוך החדשים  וכד'
  • המאבק הסתיים בסיום מלחמת העולם הראשונה: אין לגיטימציה ללימוד בגרמנית.

הגורמים שהכריעו את הכף

                    lמעורבות אקטיבית מצליחה של תנועת פועלים: היה כח אפקטיבי שידע לרתום תפיסת עולם ולנצח.

                    lדומיננטיות של עלייה שנייה: העלייה השנייה הפכה לגוף הדומיננטי ביישוב. העלייה השנייה שלימים תהפוך למנהיגות התנועה הציונית מתחילה את מנהיגותה בנקודה זו.

                    lהנוער: מי שחולל את המאבק או מי שרומם אותו היה הנוער. הנוער שגדל בארץ נתפס כגוף עם תביעות, רצון, יכולות בצוע, יכולות השפעה. הנוער נתפס בהנגדה לנוער הגלותי.

                    lת"א-יפו ולא ירושלים: מי שהתחיל את המאבק הייתה יפו ולא ירושלים. העיר שהופכת להיות המובילה של התנועה הציונית בארץ היא תל אביב ולא ירושלים. ירושלים היא אמנם העיר בה קם בית המדרש למורים אך היא העיר בה נמצא הציבור החרדי. ירושלים היא העיר החרדית ותל אביב היא העיר העברית.

השלכות

                    lהעברית תוקעת יתד כלשון התחייה הלאומית והן לשון התחייה ברמה העממית.

                    lהארץ הופכת להיות המרכז לעומת חו"ל: המאבק התחיל לשחרר את היישוב העברי בארץ מהשפעה של ארצות אחרות.

                    lהחינוך העברי בארץ ישראל הופך לאוטונומי. ההשפעה החשובה ביותר. מוסדות החינוך קובעים בעצמם את התכנים שלהם.


ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: