הלאומיות והגזענות בצרפת בסוף המאה – 19

דווקא בצרפת לא היינו מצפים ללאומיות. מדינה בלי מיעוטים, עם קולוניות, שאף אחד לא מאיים על עצמאותה. אין צורך בלאומיות, אלא רק נשאר לנהל דיון על אופי המדינה. וכמובן – אין שום רגשי נחיתות לצרפתים. אבל הלאומיות כן הפכה לנושא, כאשר נוצרה מעין סימביוזה בין שמרנות ולאומיות. מדוע? בסוף המאה ה-19, הכוחות הפוליטיים הדומיננטיים היו ימין-מרכז ליבראלי ושמאל-מרכז רפובליקני. סוף סוף, אחרי מאה שנה, התבסס משטר שהוא הגשמת החזון של המהפכה. משטר של בורגנות ליבראלית, ולא ריאקציוני כמו בגרמניה. אבל היו אנשים שהתנגדו לרוח המהפכה. השמרנים הרגישו מנוכרים מהמשטר ומערכי הפוליטיקה.

בצרפת, לעומת גרמניה הפרוייקט הוצע על ידי הליברלים עצמם כשהשמרנים בחוץ. נוצר דפוס של שמרן-לאומן. השמרנים הקודמים פחדו מהלאומיות, אך השמרנים החדשים סברו שאין להם סיכוי להצליח בלי לגייס את הלאומיות להמונים.

BARES היה חבר פרלמנט צרפתי וגם אחד המבקרים הגדולים. הוא הגדיר עצמו כלאומן. הוא היה מתנגד חריף מאוד של תקופת אחרי המהפיכה ומחה כנגד דחיית האינדיבידואליזם וההתייחסות לעם הצרפתי כקולקטיב (הפוך: היה קולקטיביסט). הוא דגל ב,לאומיות האורגנית: החברה היא ישות אורגנית בעלת תכונות מסוימות. היא משתמשת גם בעבר ויוצרת מיתוסים שייחקקו בתודעה. ללאום יש אויבים, לא רק חיצוניים אלא גם הרס מבפנים. כלומר, יש צרפתים ש'אינם צרפתים מספיק'. צריך להיות חלק מהנפש האורגנית, ומי שלא נמצא שם מסכן אותה. מיהם? אלה שמסמלים את האינדיבידואליזם המודרני: הניתוק מערכי האומה. בעוד הלאומיות תוקפת את המודרניזציה שהביאה המהפכה, הוא תוקף את האינדיבידואליזם. הוא פחד שצרפת תהפוך לגרמניה, כלומר אובר-ליברליסטית-קוסמופוליטית. הוא לא היה ריאקציונר- הוא לא חשב שאפשר להחזיר את המלוכה, ולכן הוא מכיר ברפובליקה אך להחדיר שינויים: להכניס ערכים לאומיים, כמו הדגשת הכנסייה (למרות שלא היה דתי) והצבא. בשנות ה-90 הוא היה מעורב בפרשת דרייפוס: זה היה ויכוח על הזהות הצרפתית שפילג לשני מחנות: התמיכה בדריפוס ובאינדיבידואליזם ומתנגדיו מתנגדי האינ'. בארס השתייך לשני. הוא הפסיד בקרב והכנסייה הקתולית אף הופרדה מהמדינה. האנטישמיות מסבכת את העניינים. בארס היה אנטישמי. הוא ראה בדרייפוס חלק הצרפתים בגלל שהוא היה קצין בצבא וחלק מהתרבות. אם כך, איך הוא מצדיק את ההבדל בין היהודים לנוצרים? בגלל המוצא שלהם, הגזע שלהם. הסתירה בדבריו היא בכך שהוא לא ראה בצרפתים גזע אלא אומה, ולכן רק כשהתייחס ליהודים הוא השתמש במילה 'גזע'. יש בעייתיות בשימוש ברטוריקה לאומית לצד גזענית כי יש מתחים ביניהם, הם אינם אותו דבר. המילה גזענות בשיח הציבורי העכשווי עברה אינפלציה ואיבדה את מרבית המשמעויות שלה, היום משתמשים בה כקללה. אבל זה רק משהו של העשורים האחרונים. לפני זה הייתה לה משמעות מדויקת. האידיאולוגיה הגזענית הטהורה היא תופעה מאוד נדירה, והגזענות המודרנית היא גישה ספציפית שנוצרה מסיבות פסציפיות. מדוע קיים דימוי של גזענות כתופעה עתיקה? היא מגדירה את זהות האדם לפי המוצא הפיזי-ביולוגי שלו. לפני הציביליזציה המבנה של חברות היה שבטי, ומבוסס על קשרי דם שבטיים, משפחה מורחבת. אפשר לחשוב שכל מבנה שבטי מבוסס על עיקרון הגזע, לכן יש היגיון בלומר שכל העולם הפרה-מודרני הוא גזעי. אבל זו טעות – הפרקטיקות של הזהות השבטית הפרימיטיביות לרוב אינן גזעיות. דווקא אלו שהגיעו לרמה של מודרניזציה פיתחו גישה גזעית מובהקת. באתונה, לא היית אתונאי אם לא נולדת שם. המחלות והמלחמות יוצרות מצבים של הכחדה, והדרך היחידה של השבט לשמר עצמו הוא לצרף אליו אנשים חדשים. כאן נכנסת התופעה שקיימת בהרבה מאוד שבטים לא מפותחים, והיא הפיקציה של האימוץ. המושג של גיור בדת היהודית אינו ייחודי. אין סיפור נפוץ יותר מזה של רות המואביה. ההיסט' מלאה בערבובים בין גזעים שונים, בין היתר באמצעות האונס הממוסד של כובשים. מקרים בהם הכובש מנסה לשמור על הטוהר הביולוגי שלו די נדירים. באירופה לא הייתה דת גזענית בעליל – הנצרות היא דת אוניברסלית, שטענה שלכל אדם יש סיכוי לחיי נצח, ודיברה על המין האנושי. כל עוד אנחנו נשארים בתוך אירופה, הלאומיות מקשה על הגזענות להתבסס. כל לאומן יודע טוב מאוד שאין טוהר גמור ללאום שלו. הצרפתים למשל נוצרו לפחות מאיחוד של שני גזעים – הגאלים והפרנקים. אבל אין בעיה לכבוש עמים עלובים כי הם לא מפותחים. מה יכול להסביר את ההבדלים ברמת ההתפתחות של קבוצות שונות? אחת התשובות הייתה שהמקור הוא הבדלים גזעיים. שילוב של שתי עובדות ברורות לעין: הבדלים במראה והבדלים ברמת ההתפתחות הציביליזציונית. עוד גורם שהקל על ההתפשטות הוא הפופולאריות הגוברת של המדע, והביולוגיה בראשו. מה הם המאפיינים של התפיסה הגזענית? בכל גזענות יש שתי טענות בסיסיות ועוד אחת שקשורה לשתיהן. 1. האנושות מחולקת לקבוצות ביולוגיות שונות, והן שקובעות את אופי האדם. הגזע הלבן, הצהוב, והשחור. ויש גם תתי-חלוקות – אצל הלבן יש הבדלה בין הגזע הארי לבין הגזע השמי. גם התת-חלוקה הזו יוצרת קבוצות הרבה יותר גדולות מהלאום. 2. קיים אי-שוויון בין הגזעים, עקב הבדלים ביולוגיים ביניהם. הגזען תופס יופי כקטגוריה אובייקטיבית, וכמובן הגזע שלו הוא היפה ביותר. באופן תיאורטי הטענה הראשונה לא חייבת להוביל לשנייה. אפשר לטעון שלמרות ההבדלים יש שוויון בין הגזעים (כזה היה משה הס). אפילו הלאומנים הכי רדיקאליים נהגו לטעון שהלאומים שונים אבל יש להם את אותן זכויות. בעיני הגזענים אי-שוויון הוא דבר מובן מאליו. ההבדל  נובע מהתקופות השונות בהם התפתחו – הלאומיות הייתה אידיאולוגיה פנים-אירופאיות, בין מדינות שהיו יחסית שוות כוח. הגזענות התפתחה בהקשר של יחסים בין העולם האירופאי ללא-אירופאי, ולכן היא הפכה לדוגלת במצב של אי-שוויון. עוד סיבה להבדל היא שהגזענות, בניגוד לסוגים רבים של לאומנות, מציגה את עצמה כמדע. ברגע שאתה תופס אותה ככזו, אתה מתחיל להאמין בהירארכיה בין מינים שונים. 3. (לאו דווקא נגזרת, אבל היא שכיחה) אחת הבעיות הבסיסיות של הגזענות הייתה איך לשלב בין ההבחנה הדטרמיניסטית לבין הגזענית. אנשים אמרו על גזעים אחרים שהם זנים ביולוגיים אחרים, אבל אחת התפיסות של זנים שונים הייתה אי-היכולת להוליד ילדים. הגזענים נאלצו להכיר בעובדה הזו, אבל נרתעו מלשים אותה על המישור הנורמטיבי – זה לא שהם אינם יכולים להזדווג, אלא אסור להם. טענה זו יצרה בעיות רבות, כי גם גזענים רבים הכירו בכך שהגזעים הקיימים הם תוצאה של שילוב גזעים קודמים.

גובינו, שמגיל צעיר התיידד עם דה-טוקוויל, והפך לפרוטוג'ה שלו. תפיסותיו היו שונות אבל, בצעירותו היה אתאיסט רדיקאלי, מה שהקל עליו לקבל תפיסות מדעיות, ואחר כך אימץ תפיסות שמרניות וחזר לחיק האמונה הנוצרית. בתקופת שליחותו לפרס חשב שמצא את ההסבר להיסט' האנושית: הגורם הגזעי הוא העיקרי, ובגללו נעלמות ציביליזציות. התדרדרות התרבות מתרחשת כתוצאה מערבוב גזעים, עד שנוצר גזע אחר, שלא יכול לשמר את התרבות שהוא ירש. הגזע הלבן הוא המפותח ביותר, הצהוב באמצע והשחור למטה. אבל הצהוב והשחור הם גם הרבה יותר טהורים ויציבים, בניגוד ללבן. נגזר על הציביליזציה של הגזע הלבן להתדרדר. איך זה שהכי מעורבב הוא כרגע המפותח ביותר? גובינו מכיר שכולם הם תוצאה של ערבובים קודמים, ובלי ערבובים כאלה שום ציביליזציה לא תקום. אבל בשלב מסוים נוצרת אנרכיה גזעית, מרוב ערבובים. זהו המצב של הגזע הלבן היום. לשאלת אחדות המין האנושי גובינו חשב שיש אחדות בסיסית בין בני-האדם. אבל בראשית הבריאה צורת בני-האדם לא הייתה מגובשת, האנושות נפרדה לגזעים שונים עקב אסונות טבע.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: