הלאומיות כתרבות

הלאומיות המערבית היא כביכול אזרחית ליברלית, והמזרחית תרבותית ואנטי-ליברלית. יש בזה משהו, אבל גם הלאומיות המערביות היא במקרים רבים תרבותית ואין כל ספק כי הלאומיות תופסת מקום מרכזי בתרבות המאה ה-20. ליברלים מערבים תמכו במאבקים אתניים במזרח (יוונים נגד טורקים). גם תפיסתו של רנאן, לפיה מה שקובע הוא רצון סובייקטיבי, קשורה לתרבות. הושפע מהרדר. הגרמנים ראו בלאומנות ביטוי בפנימיות של האדם, והוא טען שהשפה היא רק אלמנט אחד של התרבות. לפעמים יש מתח בין השתיים, ואז מה שקובע הוא התרבות הפנימית, שמתבטאת ברצון להשתייך למקום מסוים. כאלה הם החבר'ה באלזס ולורן. כאשר צרפת כבשה את אלזס ולורן במלחמת העולם הראשונה, היא כפתה תהליך של סוציאליזציה צרפתית. ההבדל אינו בין לאומיות פוליטית לתרבותית, אלא רק בדרכים שבה היא מדגישה את הצד הסובייקטיבי מול האובייקטיבי של התרבות. הסובייקטיבית היא יותר קיצונית – תנועה כזו יכולה לנסות ליצור זהות לאומית חדשה.

השפעה של המהפכה הצרפתית. הלאומיות חתרה לשינוי הסדר הפוליטי, ולכן עמדה מול הכוחות השמרניים. המאבק של עמים קטנים לעצמאותם, היה גם מאבק נגד הסדר הישן. לכן, כאשר פרצו מהפכות ב-48', הן היו ליברליות ולאומיות בבת אחת. ככל שליבראל מסוים היה יותר שמאלי, כך הוא נטה לתמוך יותר בקבוצות הלאומיות. כזה היה הלורד אקטון, שמרן ואנטי-דמוקרטי, שלא הכיר בקשר שבין שחרור לאומי לחירות. האידיאל הלאומי צריך להיות חירות אישית. התנועות הלאומיות הן אנטי-רציונאליות, שרומסות זכויות אזרחיות במאבק שלהם.

מיל התייחס לנושא באופן יותר חיובי. חשב שמדינה לאומית היא תנאי למשטר נציגים, בגלל השפה. לכן במדינה רב-לאומית קשה להקים משטר חופשי. אבל זה היה יחס אינסטרומנטלי: לא האמין בערכים של הלאומיות, אלא רק בשאלה האם היא מקדמת את האנושות. יותר שמאלה ממנו היה אידיאולוג בשם מאציני, שהנהיג תנועה בשם "איטליה הצעירה" – איטליה מאוחדת תחת משטר רפובליקני. הוגלה מאיטליה ובילה את רוב שנותיו בבריטניה, איך לא. מהנציגים הבולטים של הלאומיות הליבראלית, אבל לא רק בשביל נציגות, אלא כי טען שהאנושות מחולקת באופן טבעי ללאומים שונים בעלי אופי שונה, ולכל לאום יש תפקיד בהליכה המשותפת לקדמה. אז לכל לאום יש זכות לשלטון משל עצמו. האמין במדינה דמוקרטית, המקיימת את תנאי העם. כאשר האיחוד של איטליה התבצע על ידי אריסטוקרטים ליבראליים, הוא התנגד, כי אז הייתה רפובליקה אריסטוקרטית, ולא דמוקרטית חברתית. לכן מיל גם מאוד התנגד לאימפריאליזם, שמנוגד ללאומיות.

אבל היו גם מתחים בין לאומיות לליברלים. היו מצבים שהתנאים שלהם סתרו אחד את השני.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות