מחשבה מדינית: הרברט ספנסר

הרברט ספנסר (1820-1903), מתנגד חריף של האימפריאליזם. קיבל רק חינוך של מהנדס. עבד כמהנדס פסי-רכבת, שנא את זה, ופרש לכתיבה. קיים עצמו באמצעות זה. היום הוא לא כל-כך מוכר, אבל אז הייתה לו תהילה רבה, ונחשב להוגה החשוב ביותר בתקופתו, יחד עם צ'רלס דרווין. כתב על מבחר רב של נושאים, גם ביולוגיה, מטאפיזיקה ופסיכולוגיה וכמובן מחשבה מדינית. ספנסר האמין בחיבור בין דיסציפלינות, אבל התחיל כהוגה של מוסר, ואימץ את התועלתנות. אידיאליסט – האדם שואף לאושר, הנגזר מהנאות. לפי ספנסר כל בני-האדם זכאים לחופש שווה באופן רדיקאלי. כל מערכת שמתבססת על אלימות היא דבר רע, ולכן יש להצדיק את המשטר רק אם הוא מונע רוע גדול יותר. כל מסגרת צריכה להיות וולונטארית. מי שלא חפץ בהגנת המדינה, יכול לצאת את גבולותיה. ספנסר לא ראה סתירה בין החופש להשתתפות דמוקרטית. לא חשב שהרוב העני יהפוך לקבוצת אינטרס. תפיסה מינימליסטית ביותר של המדינה. חשוב שיהיה קונצנזוס לגבי דברים שהיא עושה. תחומים לגיטימיים שכולם יכולים להסכים עליהם הם חוק וסדר, והגנה מבחוץ. כל השאר לא שייך לה: חינוך חובה, קצבאות, הדפסת כסף. תפיסה רדיקאלית של שוק חופשי. היה פרט אחד שונה ומפתיע אצל ספנסר: התנגד לבעלות פרטית על הקרקע, והאמין בהלאמת הקרקע. התייחס בשלילה לרווח שנוצר מבעלות על האדמה. זה ייצג עבורו, כמו עבור רבים אחרים, את הסדר האריסטוקרטי הישן.

עד כמה התפיסה של ספנסר תועלתנית? הרי לא צדק או חופש אלא אושר זה אמור להיות מקום ראשון אצלו. הוא הסכים שהמטרה הסופית היא האושר המרבי, אבל חשב שאין שום דרך לחשב את האושר. צדק שמבוסס על החופש השווה, צריך לחשוב על הצדק והחירות – תועלתנות עקיפה.

נניח שהתפיסה של ספנסר תביא לאושר מרבי. מדוע שבן-אדם יחיד ידאג לתועלת החברה? לבנת'אם, כמו שאמרנו, לא הייתה כנראה תשובה לכך. ספנסר ומיל הוסיפו אלמנטים לא-תועלתניים כדי לטפל בזה. ספנסר הצליח לשלב בין אנוכיות תועלתנית על ידי כך שהוא פיתח תפיסה מיוחדת של החברה – האבולוציה החברתית; היה פוזיטיביסט, וראה עצמו כמדען אמיתי, ורצה לבסס את תורתו על המדע המצליח ביותר בזמנו. כמו הובס. מה היה המדע המצליח בזמנו של הובס? פיזיקה מכאנית, על פיה בנה את הדגם שלו. מה היה אצל ספנסר? הביולוגיה, בעיקר האבולוציונית. בפילוסופיה החברתית של המאה ה-19 רואים תפנית לכיוון המושגים הביולוגיים. כבר לא רואים את האנשים כ"אטומים" נפרדים של החברה – החברה כאורגניזם. צמיחה, התפתחות, דעיכה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות