אדמונד ברק – סיכום

אדמונד ברק היה אינטלקטואל בריטי ממוצא אירי, ועסק בהגות ובמחשבה מדינית. נכנס לפוליטיקה והפך למזכירו האישי של מרקיז רוטינגהם. את רוב שנותיו המרכיז ביחה באופוזיציה למלך, ולאחר מותו את תפקידו תפס פוקס, חברו הטוב של ברק. האנים שהנהיגו את האופוזיציה קראו לעצמם וויגים, ולמתנגדיהם קראו טורים. הוויגים ההיסטוריים נלחמו לשלטון פרלמנטרי לפני המהפיכה המהוללת. הוויגים החדשים ראו עצמם כממשיכיהם. כמגיני החירות של העם הבריטי, כעומדים על המשמר נגד פעולותיו של המלך. המהפיכה המהוללת למעשה נעשתה גם על ידי הטורים. פוליטיקאים ששירתו בממשלה גם הם קראו לעצמם וויגים, אך רוינגהן ראו עצמם כוויגים האמיתיים, כמפא"י: אנחנו בנינו את המשטר. הם היו הקבוצה הכי פרטנית בפוליטיקה, הציקו למלך כל הזמן. ברק רצה לבכיר בעצמאותה

אדמונד ברק היה אופוזיציונר עיקבי, שדחה הרבה תפקידים מטעמים של נאמנות למפלגה. שמאל מרכז – תמך ברפורמות הומניטריות בפשיעה, תמך בויתורים למושבות האמריקאיות, וישב בועדה ששפטה מושל הודי רע. היה חבר של תומס פיין לכמה שנים.

שנה לאחר שפרצה המהפכה הצרפתית, גיבש דעות קשות על האירוע. באותו הזמן, רוב הוויגים התייחסו באהדה למה שקרה שם, וזה עורר הרבה השפעה. יש הרבה אנשי מרכז שמתישהו מוצאים להם מטרת רשע ומתמקדים בה. עבור ברק, זו הייתה המהפכה הצרפתית. שכנע רבים במפלגה ובדעת הקהל, בדיוק בגלל שלא היה שייך לשלטון, ואי אפשר היה להציג אותו כאויב העם. תמיכה של ברק ושל וויגים אחרים הייתה חשובה בגיוס המאמץ המלחמתי של הממשלה. עד כדי כך היה חשוב לברק זה, שהוא גם יצא במתקפה חזקה נגד כל ניסיונות שלום. המלחמה המשיכה עד 1815, אז הפסיד נפוליאון, והוחזרה המלוכה.

מה גרם לו לכל זה? את הביקורת שלו נתן ב-90', לפני שהתחיל להישפך דם. היתה סיבה פוליטית פרגמטית: ברק חשש שאירועים של המהפכה הצרפתית יובילו לאירועים באנגליה, רצה למנוע היסחפות של אנגליה אחרי רוח המהפיכה הצרפתית: האננגלים חשבו שהמהפיכה דומה למה שהם עשו ב-1688. היא הזכירה את המהפיכה המהוללת שבדיוק חגגה 100 שנים. 'עמותת המהפכה' ניסתה לשמוא על גחלתה. הם ראו שהצרפתים עשו הרבה יותר, ויישמו יותר עקרונות מהמהפכה המהוללת. הרדיקלים דרשו רפורמות נוספות בבריטניה. זהותם של הרדיקלים: צאצאי פוריטנים, פרוטסטנטים קיצוניי DESSENCERS. ביניהם היה פרייס, אותו הפך ברק למושא ביקורת מרכזי בכתביו.

ברק התנגד לרפורמה נוספת בממשל הבריטי, כי חשב שצורת ממשל זו טובה ופורחת. הפכה את בריטניה למדינה חזקה, והגנה על זכויות אזרחיה.

פרייס דרש: 1. זכויות שוות לכל הכתות. 2. שינוי שיטת הבחירות לפרלמנט. באותה תקופה, במחוזות קטנים היה אפשר לפקח על הכל. היה חשש מהרטוריקה של הרפ', שהייתה מהפכנית ודתית, וברק חשש מהסגנון שלהם. הזכיר לו את מלחמת האזרחים באנגליה.

המטרה הראשונה שלו הייתה שאין דמיון בין המהפכה המהוללת של הוויגים (מאה שנה קודם) לבין המהפכה הצרפתית. בצרפת הם פעלו באופן בלתי חוקתי, במטרה להרוס את כל המשטר הישן, בהתבסס על עקרונות מופשטים. באנגליה הם אמנם פעלו בצורה בלתי חוקתית, אבל בהצדקה (למלך לא היה זכות להביא מלך אחר). טוען שהמהפכה המהוללת התרחשה בצל סכנה מיידית של ביסוס עריצות מצד המלך, שהוא זה שרצה לפגוע בחוקה. זה נעשה בתמיכה ציבורית חזקה, והם ניסו לעשות הכל על מנת לשמור המשכיות חוקתית, להיות פחות מהפכה. במקום לומר שהם מדיחים את המלך, אמרו: מכיוון שהמלך הלך, צריך לשים מלך אחר. הם היו מהפכנים טובים: לא ששו לבצע מהפכה, ועשו את זה בלב כבד, מתוך ניסיון ותחושת אחריות.

בצרפת המלך לא ניסה לעשות עריצות, לא הייתה תמיכה של כל המעמדות, והמהפכים התגאו במהפכה, התחרו במי יציע משהו יותר הרסני.

ברק שהאנשים שביצעו את המהפכה הצרפתית לא התאימו להיות מדינאים. מה המטרה של פוליטיקה טובה? לשלב בין חירות לכפייה. סתם לתת חירות לא דורש הרבה חוכמה. לדאוג שהממשל לא יהפוך לעריצות, ושהחופש לא יהפוך לאנרכיה, זה דורש אומנות פוליטית. רק משטר מסור הוא משטר טוב, כי הוא מחנך חברה מפותחת ומנומסת. מצב של עריצות או אנרכיה זה מצב ברברי, שהורס את הישגי הציביליזציה. לשמור על המשטר של חופש וסדר זה נושא של פעילות פול' ולא כל אחד יכול לעשות את זה. מדינאי טוב הוא איש מתון ומנוסה. צריך להיות רחב אופקים, בשביל שלא יחשוב על הרגע, וידאג לעם. ימצא דרך הרפתקנית לשינוי המצב, ולהשתמש באמצעים הקיימים.

כיצד צומחים פוליטיקאים כאלה? מי לא מסוגל, את זה אפשר לראות באסיפה הצרפתית. המעמד השלישי – כולם עורכי דין, בלי שם ובדרגה נמוכה. הכמורה – כולם כמרים פרובינציאלים. מה מאפיין את כולם? עוסקים במקצועות די בזויים, וככאלה לא יכולים לכבד את עצמם. כמו כן, התרגלו לעסוק בתביעות קטנוניות, ומתוכם עולה אינטרס אישי וכספי. זו עבודה מכאנית, שלא עוזרת לפתח רוחב-אופקים. הפוליטיקה שלהם תראה כמו האופי שלהם – תחושה משולבת של שנאה, קנאה ורצון לנצל עד תום את האפשרות שניתנה לו. חוקה שלו נועדה רק לעורכי דין.

השלטון בבירטניה מבוסס על קשר בין האצולה והמלוכה. שיטה טובה – מצמיחה מעמד שלטוני, עצמאי, מגובש ופטריוטי. האנשים בשלטון לא צריכים לפלס את דרכם לשלטון בעצמם. תכונה של גדולת נפש, המבוססת על כבוד עצמי. לא מדינאים שצריכים לתפוס מקום תחת השמש, ולכן לא מרגיים שהם צריכם להתחנף, לשקר ולדרוש את עמיתיו. לא עוסק בעבודה מכאנית ומשעממת, כי כזו תהפוך אותו לטמבל. עוסק בספרות קלאסית, מפתח עצמו. נולד בתוך מסורת שלטונית, וכאן ניסיונו הפול'. הבנה של איך עושים פוליטיקה מחושבת, גמישה ומתונה, ולא כזו שמתבססת על לוגיקות דוגמטיות. פול' צריכה להיות פתוחה, אבל צריך עדיין להיות קשה להצטרף למעמד השלט. בן אדם מהמעמדות הנמוכים צריך להזיע על מנת להוכיח שיש לו גישה נכונה. מפתחים את המורשת התרבותית של האומה. מדעים ואומנויות הם דברים שלא יכולים להתפתח בשלב הפרימיטיבי, כי לאדם הקדמון אין פנאי. מה שמאפשר תרבות, זה הפטרונאג' של האצולה, שיכולה לפרנס אמנים, וכנסייה, גוף בעל הכנסה עצמאית שמאפשר עשייה. מתנגד לדתות לא ממוסדות, כי יש בהן מימד של קנאות. ממוסדות אין בהן להט רוחני, והן הופכות חלק מהמערכת. מי שהורס את האצולה והכנסייה, הורס את הציביליזציה, שהיא נימוסים ותרבות.

הבעייה של ברק היא שהמהפכנים הצרפתים לא בנו משטר בריטי. האנשים האלה לא מבינים שום דבר בבני-אדם. במחוזות התפתחה סולידאריות חברתית, ואיתה פטריוטיות. שמת אותם במחוזות חדשים, שמה הם לא מרגישים קשר אחד לשני.

הפקעת הקרקעות של הכנסייה היה דבר פושע – הם לא עשו כלום. מדוע האסיפה עשתה את הצעד הזה? כי היא פעלה לא מתוך חוכמה פול', אלא מתוך עקרונות תיאורטיות. צירי האסיפה האמינו בריבונות האומה, ושללו זכויות יתר. ביטול הזכויות יפתור את הבעיות – אין כנסייה אין בעיה. רצו להרוס את מוסד הכנסייה יותר מאשר לפתור את בעיות הכלכלה. לא מבינים שפו' זו אומנות, ולא מסוגלים לתפקד במצבים מורכבים, ומכיוון שכך, בוחרים בפתרון הפשוט הנראה לעין.

זו גם החלטה טיפשית – פגעה במושג הרכוש, ויצרה המון ניירות ערך. זה רק הקפיץ את האינפלציה, והיחידים שהרוויחו היו הספקולנטים.

ברק: יכול להיות שהגענו לסופה של תקופת הציביליזציה. לדעת ברק המהפכה הצרפתית מציינת את החזרה לברבריות. אחת הבעיות של המאה ה-18 הייתה שאלת מלחמה ושלום. פחדו ממלמות דת, וחשבו שהאשמים בהן הן הכתות הדתיות. וולטייר חשב שסכנת הפנאטיות באה מהדת, אבל ראה שיש גם פנאטיות חילונית. כיום נהולג להכניס את ברק לשמרנות. אבל מה זה שמרנות? זו אידיאולוגיה שהתפתחה יחד עם עוד הרבה אחרות שמטרתן להתמודד עם המהפכה, וכולן מסכימות שהעידן המודרני הוא עידן משתנה, השאלה איך להתייחס לשינוי הזה?

אמנם גם ברק מתמודד עם המהפכה, אבל כהוגה דעות הוא שייך לעידן מוקדם יותר, והתפיסה שלו התפתחה הרבה לפני המהפכה. גדל בעולם הנאורות, בו עדיין לא הייתה שמרנות, כשם שלא היה סוציאליזם או ליברליזם. במאה ה-18 הוויכוח אינו על הקדמה, אלא בין העולם הקלאסי למודרני.

להיות מודרני בתוך השיח הזה אין פירושו לרוץ קדימה עם הזמן, אלא להעריך את הישגי הציביליזציה. ברק תומך במודרניסטים, במסחר ומותרות. מפריע לו במהפיכה הצרפתית את הרס המודרניות, החזרה לברבריות. אוצר המילים של הפוליטיקה שלו, המילים בהן דוגל, הן: זכויות טבעיות ואמנה חברתית. כך גם המהפכה הצרפתית.

ברק פשוט תומך בעקרונות אלו בצורה יותר ממותנת. הדור שחי עכשיו יש לו גם אחריות כלפי מה שהאבות שלו עשו.

השמרנות של המאה ה-19, לעומת זאת, זורקת את כל הזכויות הטבעיות וההסכם החברתי לפח. רואה בהם דעות קדומות. מה מייחד את ברק?

דבק במשטר הבריטי כטוב מכולם. רפורמיסט – גם לא מתכחש לכך שהיה צורך לשינוי בצרפת. הבעיה הייתה בדרך. בהיסטוריה הצרפתית יש מסודות שאפשר להחיות ולבנות על בסיסן משטר.

מתינות ושכל ישר מול קנאות ודבקות בעקרונות תיאורטיים.

אחד מאלה שמיהרו להשיב לברק היה חברנו תומס פיין, שעזב ב-87' את ארה"ב כי היה לו משעמם. הגורל הביא אותו לצרפת, ומיד הפך לפטריוט צרפתי, וכתב את: RIGHTS OF MAN, שם הגן עליה מפני התקפותיו של ברק, שכמו מייצג את האריסטוקרטיה.

רק בני אדם חיים יכולים להחליט על הממשל שלהם, ההסכם החברתי אינו הסכם בין דורות. חברה וממשל הם דברים שכל דור ודור מחליט עבור עצמו, אין המשכיות. טענות אלה לא אומרות שהוא פחות איש של המאה ה-18: גם מאמין שממשלה זה תוצר של בני אדם, והם מסוגלים לו. מה שהצרפתים עושים זה מה שהאמריקאים עשו.

במהרה כבר נהיה ברור שלא כן הדבר. פיין נעצר כמה חודשים אחרי הפרסום על ידי היעקובינים, בטענה שהוא מרגל בריטי, וברח לפני שהוצא להורג.

הוגים גרמניים לוקחים את הרעיונות של ברק והופכים אותם לאחד מעמודי התווך בתרבות השמרנית המודרנית, אבל כאשר ברק הגן על המוסדות הישנים, מטרתו הייתה להגן על הזכויות ועל המשטר הפרלמנטארי, אבל הם העדיפו להשמיט את זה ולהשאיר את התמיכה במוסדות הישנים. כך נתפס ברק כשמרן.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות