המהפכה הצרפתית – רקע

המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית קשורות זו בזו. המורדים האמריקאים ניצחו וחוללו את המהפכה האמריקאית, בין היתר בזכות התמיכה של מדינות כמו צרפת. מלך צרפת קיבל על ההשקעה במלחמה זו בגרעון ציבורי גדול. ראש הממשלה הודיע לו שיש לטפל במצב, באופן שורשי דרך רפורמה בשיטת המיסוי. איסוף מסים בצרפת היה תהליך מאוד מסורבל, וקבוצות שלמות נהנו מפטורים, בעיקר אצולה. המלכים גזלו מהאצולה את שרידי הכוח הפוליטי, אבל בתמורה המשיכו להכיר בפריבילגיות שלה. מעמד ללא תפקיד שלטוני ברור, אבל עם הרבה זכויות.

כל מס חדש, נהוג היה שיירשם על ידי הפרלמנט של פריז, בית משפט עתיק שהחברות בו מעניקה תארי אצולה. המלך ידע שהפרלמנט הזה לא יאשר את המס. עשה אסיפת אצילים, שהכירו בצורך ברפורמה, אבל פחדו שהיא תהיה רק שלב ראשון בתהליך של ביטול כל הפריבילגיות שלהם. האמינו בתפיסה של מונטסקייה, שטען שאצולה שומרת על חירות האומה בפני עריצות השלטון. סירבו להעביר את הרפורמה, בטענה שרק גוף שמייצג את האומה כולה יכול (פחדו לאבד עוד כוח למלך).

בקיץ 1788 מודיעה הממשלה הצרפתית על כוונה לכנס את אסיפת המעמדות, גוף שנוסד בימי הביניים והיה פרלמנט במובן המודרני – ייצג את האומה הצרפתית כולה. ככל שעבר הזמן המלכים ראו בגוף הזה מטרד וניסו לכנסו כמה שפחות. הפעם האחרונה שהתאספה הייתה יותר מ-150 שנה קודם, ב-1614. כמה בעיות:

  1. עברו כל כך הרבה שנים שלאף אחד לא היה ניסיון מעשי באירועים כאלה.
  2. לא הייתה מתכונת אחידה כיצד לכנס את האסיפה. המלך מזמין את הציבור להחליט כיצד. במדינה בה אסור לעשות כלום, זה יוצר הבדל אדיר.

את הירייה הראשונה של המהפכה הצרפתית ירה הפרלמנט של פריז – דרש שהאסיפה תתכנס בדיוק במתכונת של האסיפה הקודמת. משמעות ברורה: ב-1614 התכנסו שלושה מעמדות, אשר הצביעו בנפרד, והיה להם קול אחד לכל מעמד, ומי שייצג את המעמד השלישי היו רק כמרים ואצילים…

זה היה גול עצמי. בן לילה איבד הפרלמנט את כל כבודו, והצטייר כגוף אריסטוקרטי ואינטרסנטי. אנשי המלך דאגו לציירם כך, ואת המלך כמי שדואג לרווחת העם. המעמד השלישי תובע שיהיה לו מספר ראוי של נציגים. המלך התמהמה אל מול כל הדרישות, ולבסוף הסכים לדרישת המעמד השלישי, שיהיו לו 600 נציגים, אבל לא החליט לגבי השאר.

המלך אמר לעם: שלחו לי את הדרישות שלכם, ואני אחליט. למעמד השלישי זה נראה כמו עלבון, שכן לפני זה הם חשבו שהמלך איתם. הבינו שהם יכולים לסמוך רק על עצמם.

המלך נסוג, והורה לאצולה והכמורה להצטרף למעמד השלישי. גברו החשדות שהמלך מתכוון לפזר את האסיפה בכוח, בין היתר עקב התאספות המשטרה סביב וורסאי. כשהמלך פיטר את השר הכי רפורמי שלו JACQUES NECKER, זה רק גבר. שמועות שצירי האסיפה יישלחו לכלא הבסטיליה. ההמון תוקף את הכלא, והורס אותו. מרגע זה סמכות האסיפה בלתי מעורערת, ואין חשש להפיכת נגד, אבל אין לה כוח משלה, מי שבא להציל אותה הוא הקהל הפריזאי, ולאט לאט היא נגררת אחרי הקהל. בין היתר יש הכרזת זכויות האדם והאזרח, וביטול זכויות האצולה.

ראה גם: סיכום נוסף אודות הרקע למהפכה הצרפתית

ציטוטים היסטוריים מעניינים על המהפכה הצרפתית

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות