תומס הובס – רקע להגותו

תומס הובס – רקע

המאבק הדתי באירופה (ראה: הרפורמציה), אשר נמשך בצורה זו או אחרת 150 שנה, שוב עורר קנאות ולהט בתקופתו של הובס. לתהליך הייתה גם השלכה הפוכה. פעם הכנסייה שימשה גוף מאחד, עכשיו נושאים אלה התפורר. לאנשים שונים יש אמיתות שונות. אם בני אדם שונים מוכנים למות למען אמיתות הפוכות, איפה האמת האמיתית? תמיד כשיש בלבול אינטלקטואלי שכזה, עולה פילוסופיה מסויימת – ספקנות. אין שום דרך להגיע לאמת פילוסופית. יכולת ההבנה שלנו מוגבלת. אפשר להפריך כל טענה פילוסופית, אבל לא להוכיח כלום. אבל יכול לה להיות תפקיד בונה. משחררת מקום לתפיסות חדשות. חיפוש אחר מודלים מחשבתיים חדשים.

ביסוד הפילוסופיה הישנה, האריסטוטלית, עומדת ההנחה שאפשר ללמוד על העולם באמצעות חושינו, אמפיריציסטית. על פי הספקנית, אי אפשר לסמוך על החושים. רנה דקארט ניסה לפתור את הסוגייה הזו, איך אפשר לבסס את הידע האנושי על יסודות מוצקים. אם אין אנו יכולים להיות בטוחים בעולם שסביב, נותר לנו להסתכל פנימה, שם נמצא דבר אחד שלא יהיה לנו ספק בו – שאנחנו חושבים. הידע האמיתי לא נוצר ממציאות חיצונית, אלא טמון בחשיבה שלנו ובמודלים שלה. המדע המושלם עבורו הוא המתמטיקה – בונים אותה במוח ומשליכים על החוץ. אחד המושפעים מהגותו של דקארט היה תומס הובס שהרחיב אותה גם לתחום המחשבה המדינית.

הובס (1578 – 1657). לא ממוצא מיוחס. אבא שתיין. בגיל רך נשלח לאוקספורד, שם קיבל את החינוך הטוב ביותר של זמנו, הומניסטי. היסטוריה קלאסית, רטוריקה.

בעוד מקיאבלי ביקר את ההומניזם מבפנים, הדרך של הובס שונה. חי בתקופה שהציעה מודל אלטרנטיבי, זה של דקארט. התאהב בפילוסופיה החדשה, ודחה לגמרי את הקלאסית.

"לא ראה שום דבר יותר אבסורדי מהמטפיזיקה של אריסטו, יותר מזיק לשלטון מתורת המדינה של אריסטו". רטוריקה תמיד עמדה במרכז של החינוך ההומניסטי – קיקרו. מדוע נחשה כה חשובה? כי הם ראו ברטוריקה את תנאי המרכזי לחיים הפוליטיים. לשכנע. כל מידה טובה היא בעצם האמצע בין שתי קצוות רעות. מתינות, דרך האמצע, שביל הזהב. אומץ לב, נדיבות. אז תמיד יש דמיון בין מעשים טובים לרעים. רטוריקן טוב יגרום לציבור לראות דגשים נכונים. "זה לא זהירות – זו פחדנות!"

הובס חשב שדגש זה מבלבל את האנשים, כך שהם לא עסוקים בהשגת ידע אמיתי. רטוריקה מבוססת על רב משמעות של מילים. מי שרוצה לבנות מדע מדויק חייב לחשוב בצורה ברורה ולתת משמעות מדויקת למילים. המדעים המדויקים הם אלה שיאפשרו לבסס את הפילוסופיה האמיתית. גיאומטריה זה מדע אמיתי, כי אם בני אדם מתודעים אל הוכחות שלה, הם מיד משתכנעים. על פיה, חשב שאפשר לעשות תורה מדויקת של אתיקה ופוליטיקה. בשביל אריסטו, מדע זה מה שאנחנו בודקים במציאות, ובגלל זה התנגד לגיאומטריה.

לדעת הובס בני אדם אינם מקימים מפלגות בגלל ויכוח לגבי שיפור הזוית, אבל כן בנוגע לאתיקה. כל זה, כי לאנשים יש אינטרס בהפצת דעות פול' מוטעות. העדר של מדע גורם נזק.

בשנים אלה אלימות כזו איימה להתפרץ באנגליה. 641 הוא ברח לצרפת, כשהריח את מלחמת האזרחים מתקרבת. בני אדם צריכים לשרוד. שנה אחר כך פרצה המלחמה. שימש כמורה של יורש העצר, שיהיה לימים המלך. ב-37 הורה צ'רלס הראושן לכנסייה לעצב נוסח יחיד של תפילה שהוכן בהדרכתו. הסקוטים יצאו במרד גלוי נגד המלך, הפוריטנים. ב-49 הוא הוצא להורג.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות