מחשבה מדינית מודרנית – סיכומים

מחשבה מדינית מודרנית – מבוא

בן אדם זקוק למערכת של משמעויות כדי לתפקד. מהרגע הראשון של הקיום הבן אדם מנסה להשתחרר מהכאוס, על ידי הענקת משמעויות לדברים.

אפשר לראות את כל ההיסטוריה האנושית כהיסטוריה של הפוליטיקה, והמחשבה עליה, כך שתולדות המחשבה המדינית הן תולדות המחשבה על הפוליטיקה: כיצד אנשים בהיסטוריה הבינו את הפוליטיקה, ואיזה משמעויות הם נתנו לה.

כיצד התפתחה המחשבה המדינית המודרנית? מה כותביה התכוונו להגיד? באיזו המערכת משמעויות הם התעסקו? השאלות הללו מעניינות לא פחות ואולי אף יותר מאשר שאלת נכונות הדברים של הוגי המחשבה המדינית. בדרך זו נוכל להבין את הפוליטיקה המודרנית. כדי להבין אותה יש להבין את השפה הפוליטית של היום, ולא ניתן להבין אותה ללא ההיסטוריה שלה. נוכל לתת ערכים שונים למושגים שונים.

תהליך ההבנה של המחשבה המדינית דומה לרכישת שפת אם. בהתחלה זה ללא מודע, לפני שאנחנו יודעים משהו עליה. אבל בבית ספר אנחנו כאילו לומדים אותה מחדש. לומדים מדוע אנחנו מדברים כמו שאנחנו מדברים. המחשבה שלנו מבוססת על המסורת האירופית, שהתפתחה בעקבות המהפכה הצרפתית. אנחנו צריכים לדעת יותר משפת האם, להסתכל בה מבחוץ. לשם כך צריך להכיר שפות פוליטיות אחרות. המחשבה הפוליטית האנגלו-אמריקאית, וגם את המחשבה שקדמה למהפכה הצרפתית. המסורת האנגלו אמריקאת לא חוותה את השבר הזה, הם פשוט שמרו על השיח הפוליטי שלהם. עבור אלה של היבשת, המחשבה מתחילה במהפכה, אצל האנגלו מלפני זה. איך המסורת המודרנית התפתחה מהישנה, ובמה היא שונה?

הבדלי המסורת יוצרת את השוני בחיים הפוליטיים. מתוך המהפכה הצרפתית נולדות האידיאולוגיות המרכזיות, במאה ה-19: ליברליזם, סוציאליזם, שמרנות, לאומיות, קומוניזם ופשיזםאידיאולוגיה במובן הצר היא מערכת שכזו, הנשענת בעיקר על תפיסות סוציולוגיות וכלכליות.

מושג המעמד, מהחשובים בדיון של המאה ה-19. היום התחנכנו על השיח הזה, והחלוקה הזו מובנת מאליה עבורנו. טעות האנכרוניזם: למשל, משליכים מהליברליזם של המאה ה-19 לזה של המאה ה-17, כשבעצם לא היה קיים ליברליזם כתפיסה אידיאולוגית מלאה, אלא רק כעקרונות מסוימים. לא תמיד אנחנו מודעים לכך שאנחנו זקוקים לתרגום.

השפה הפוליטית המודרנית נבנתה על ידי הוגים שונים מהחצי הראשון של המאה ה-19, להם אנחנו בדרך כלל לא צריכים תרגום. אלה התחנכו על שפה שכבר הייתה קיימת באותה תקופה. צריך לתפוס את הקשר בין תקופות שונות, על השוני וההמשך. כדי שנוכל להבין מה השתנה, ננסה להבין את ההוגים של העבר כפי שהם הבינו את עצמם.

נלמד את המחשבה של התקופה המודרנית המוקדמת – עד המהפכה הצרפתית, ואת המחשבה המודרנית, מאז.

למרבית ההוגים של התקופה הקלאסית וימי הביניים דמיון, ב:

1. קשר חזק בין תורת המידות (אתיקה) לתורת הפוליטיקה. לא נמצא טקסטים שעוסקים רק בפוליטיקה, אלא כחלק מדיון גדול יותר. הפוליטיקה בפילוסופיה המוקדמת היא רק דרך למצוא צדק, אצל אפלטון. אצל אריסטו, היא לשם החיים הטובים. כך גם אצל הנוצרים: המידות הטובות, אתיקה.

היום, הפוליטיקה נחקרת כתחום אוטונומי של החיים.

2. אצל רובם ניתן למצוא את ההנחה שהמדינה היא תוצר של טבע. בעולם העתיק, ההנחה בדבר מקור המדינה, רובם מאמינים שזה מעשה של טבע,

הסטואיקנים חושבים שהחיים הטובים זה החיים על פי טבע, אבל רק מי שחכם וצדיק מסוגל לחיות על פיו. היום יש מעשה של טבע, ומעשה ידי אדם (ארטפקט ARTEFACT). כיוון שכך, הפילוסופיה הפוליטית שלנו תתפתח אחרת. להבנת הרקע למחשבה המדינית המודרנית ראו סיכומי מבוא למחשבה מדינית.

נושאים במחשבה מדינית מודרנית:

תולדות המחשבה המדינית

המחשבה המדינית בימי הביניים

מקיאבלי

תומס הובס – רקע

תומס הובס – טבע האדם

תומס הובס – המדינה והמצב הטבעי

ג'ון לוק – רקע להגותו

ג'ון לוק – המצב הטבעי והמצב החברתי

מונטסקייה – רקע פילוסופי

מונטסקייה

מונטסקייה – סיווג משטרים

מונטסקיייה – רפובליקה, מונרכיה ורודנות

מונטסקייה – סמכות המלך והחופש

בין מונטסקייה ורוסו

רוסו – המצב הטבעי

רוסו – המעבר מבן אדם פראי למתורבת

האמנה החברתית על פי רוסו

 המהפכה האמריקאית

הקמת השלטון לאחר המהפכה האמריקאית

המהפכה הצרפתית – רקע

המהפכה הצרפתית – שורשים היסטוריים ויסודות אידיאולוגיים

המהפכה הצרפתית: עמנואל סיאס והמעמד השלישי

המהפכה הצרפתית – היום שאחרי

אדמונד ברק

הסערה באירופה שלאחר המהפכה הצרפתית

הריאקציה כנגד המהפכה הצרפתית – דה מסטר

הליברליזם הצרפתי

הדוקטרינריים

אלכסיס דה-טוקוויל

דמוקרטיה אצל דה-טוקוויל

דה טוקוויל על ליברליזם, אינדיבידואליזם והמהפכה הצרפתית

חסר

קרל מרקס

ניאו-הומניזם – מרקס והגל

ההיסטוריה על פי מרקס

יחסי הייצור על פי מרקס

מרקס – הניצול הקפיטליסטי

ג'רמי בנת'אם – רקע פילוסופי

ג'רמי בנת'אם

בנת'אם – מידת המעורבות הרצויה של המדינה

בנת'אם בין תועלתנות וליברליזם

הרברט ספנסר

הרברט ספנסר: דרוויניזם חברתי

ג'ון סטיוארט מיל – על החירות

היסטוריה של הלאומיות

הלאומיות כתרבות

המעבר מליברליזם לאידיאליזם

הובהאוס והליברליזם החדש

סוציאליזם

הפביאנים

ברנשטיין והסוציאליזם בגרמניה

האידיאולוגיה של האליטה הרוסית בתחילת המאה ה-20

המפלגה המרקסיסטית ברוסיה

תפיסת המהפכה של לנין

ויכוחים אידיאולוגיים במפלגה המרקסיסטית ברוסיה

לאומיות ואימפריאליזם – המקרה הגרמני

התודעה הלאומית הגרמנית

הלאומיות והגזענות בצרפת בסוף המאה – 19

הלאומיות הצרפתית – ארתור דה-גובינו וטוקוויל

עליית הפשיזם באירופה

ג'ורג' סורל ושורשי הפשיזם

מרכיבים באידיאולוגיה הפשיסטית 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות