אמנות ואידיאולוגיה במרקסיזם

לפי מישרי, יצירות אמנות לא רק משקפות אידיאולוגיה אלא גם מפיקות ואף יוצרות אותה והן בראש ובראשונה מוצר אידיאולוגי. כך מעמיד הטקסט מושא מובחן בו טמונה האידיאולוגיה, ומושא זה ניתן לנתח בכדי למצוא את הסתירות של האידיאולוגיה ולהפריך אותה.

מאשרה רואה בסופר כמעין כלי המסתנז את האידיאולוגיה של ההקשר בו הוא כותב. כך, למשל, סופר אמריקאי בן המאה ה-20 יציג ביצירתו את תפיסות הקפיטליזם, התחרות והאינדיווידואליות. הטקסט הוא למעשה ביטוי מוגדר של האידיאולוגיה העומדת מאחוריו שעוברת ממצב צבירה אמורפי שקשה לבחון אותו למשהו קונקרטי שבו ניתן לחשוף את הסתירות של האידיאולוגיה ("האידיאולוגיה… נהפכת ממצב של תודעה לטקסט"[1]). מאשרה אינו מתעניין במה שהסופר עצמו אומר, אלא במה שנאמר דרך דבריו של הסופר, האידיאולוגיה המובלעת בתוך היצירה ובהנחות היסוד שלה והבאה לביטוי דרך הטקסט (כך הוא מאמץ את הגישה הסטרוקטורליסטית הרואה בטקסט מושא בפני עצמו). האידיאולוגיה יכולה להתבטא בספר גם במה שהוא אינו אומר, הנחות המתקבלות כמובנות מאליהן או העדר דברים שעומדים בניגוד לאידיאולוגיה. כאשר המושא הספרותי עומד מובחן, הסתירות והניגודים שבו חושפים למעשה את הסתירות והניגודים של האידיאולוגיה העומדת מאחוריו ומתגלמת בו. אם יחדור המבקר מעבר למאפיינים החיצוניים של סגנון, נושא וכו' הוא יוכל לבקר ישירות את האידיאולוגיה כפי שהיא מתגלית בטקסט. במילים אחרות, כאשר אידיאולוגיה לובשת צורה של יצירה ספרותית היא למעשה עומדת חשופה לגילוי הסתירות שבה.

הדרך בה חשיפת סתירות דרך יצירה ספרותית זו משרתת את מלחמת המעמדות נשענת על ההבחנה של אלתוסר המפרידה בין אידיאולוגיה למדע והמציבה את המרקסיזם בתחום המדע. לפי אלתוסר, האידיאולוגיה היא אמונה וככזו היא מציעה הן תפיסה חלקית של המציאות והן ניסיונות לטשטוש הסתירות הנובעות מהחלקיות של התפיסה. אך היצירה הספרותית המופקת בהקשר האידיאולוגיה מציעה את האידיאולוגיה 'על מגש של כסף' לביקורת. בשלב זה, אומר מאשרה, תפקידה של הביקורת האסתטית היא לגלות את הקרעים והסתירות שבמרקם האידיאולוגי, זאת תוך שימוש בנקודת ההתייחסות ה"מדעית" של המרקסיזם שבדרך פלא אינו נחשב לאידיאולוגיה אלא לאמת מבוססת.  חשיפת בדרך זו של השקרים והסתירות באידיאולוגיות המתגלות ביצירות משרתת את מלחמת המעמדות, קרי המרקסיזם, בהתנגדותה לאידיאולוגיות מסולפות ובראשן הקפיטליזם והבורגנות.

ראה: מרקסיזם – מדריך למשתמש


[1] Macherey (1978), כמצוטט ב:אוסוולד הנפלינג, אסתטיקה:מבוא פילוסופי, האוניברסיטה הפתוחה (1992), עמ' 434

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות