הגל: פנומנולוגיה של הרוח – פתיחה

1807, פנומנולוגיה של הרוח – הגל

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

עמ' 79, 'המוחלט הוא סובייקט' – להבין ולבטא את האמיתי לא רק בתור עצם אלא גם בתור נושא. הבנה של האמת כסובייקט, האמת יכולה לייחס לעצמה משהו, יש לה תודעה עצמית.

אלוהים=האמיתי=העצם

שפינוזה – האמיתי הוא העצם.

קאנט – אין ידיעה של העצם לכשעצמו.

הגל, העצם הוא סובייקט שיש לו יכולת הבנה עצמית, הוא מנסה להבין מיהו, מה מניע אותו, זהו העצם כסובייקט. האמת קיימת בכוח, אך לא בפועל.

'משה הלך לקולנוע' אנחנו טוענים שאמת ושקר היא תכונה של טענה. צריך לעזוב את המונח הזה של אמת. הגל טוען שהממשי הוא אמיתי, האמת היא דבר, היא לא פרדיקט. האמת מבחינת הגל היא ממשות, לא תכונה של טענות. אמת היא לא התאמה, אלא הדבר היחידי שממנו נבע הכל, הדבר הבלתי מותנה, הארכה, הראשית. זו לא טענה אפיסטמית, אלא אונטולוגית.

אפשר לטעון שהישות קודמת לביטוייה, העצם קודם לאופניו, הגל מציע חשיבה שונה, האופנים הם העצם, אין משהו אחר. אולם, האופנים מופיעים בתהליך זמני שמגלה לנו עוד ועוד על העצם. המצב הוא לא סטטי כפי ששפינוזה מציע. הגל מציע דינמיות, יש התנסויות שונות, סותרות, בעצם, כך שהוא הולך ונהיה משהו.

מבחינה היסטורית, נשארו מהגל בעיקר התובנות הספציפיות שלו, למשל היחס לאחר, הוא הטענה הקונטקסטואלית.

התהליך. עמ' 65, התהליך המתמיד של השלת צורה ולבישת צורה חדשה. הצורה הקודמת לא אבדה, לא הועלמה לחלוטין. הגל פוסל לגמרי את האופן שבו אפשר לדעת את העצם הזה באקט מיסטי, בכך הוא רציונאליסט. בדומה לקאנט, אין ידיעה אינטואיטיבית של העצם לכשעצמו. אי אפשר לקפוץ אל התפיסה של העצם בבת אחת. הגל מבקש לעשות מדע, לא אמפירי, אלא ידיעה באמצעות מאמץ. הגל, עד קאנט אמרו שהארצי הוא חטא, המדע טען שמה שיש הוא רק הניסיון, אך הם ויתרו על הרבה מידי, זה נהיה רק קונסטרוקציה בלי מקום לרגש, האם הגל יכול לפשר את הפער, מה שיש זה רק הניסיון, אך בתוך הניסיון הזה יש את האלוהים. הפרויקט של הגל, לקחת את העקרונות האמיתיים של קאנט, ולמצוא בתוכם את האלוהים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות