הגל מול קאנט

הגל: היחס לקאנט והניסיונות הראשונים לניסוחה של עמדתו הפילוסופית  עד הפנומנלוגיה של הרוח.

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

תרומתו של הגל לפילוסופיה, תורות של הגל:

  1. היסטוריות – הקשריות. בהיסטוריה של הפילוסופיה, הגל הוא הדמות הבולטת ביותר שאמרה, כל תפיסה שלנו ממוקמת בהקשר היסטורי מסוים. הפילוסופיה אינה אלא.
  2. אחרות – האחר, דיאלקטיקה של האדון והעבד, הגל הוא הפילוסוף החשוב ביותר שנתן את הדעת, בתוך המסורת הקרטזיאנית, שמה שאנחנו אינו תלוי רק באובייקט אלא גם בסובייקט. היינו רוצים להיות סובייקטים שלא תלויים בדבר, אך איננו יכולים.
  3. פילוסופיה = תולדות הפילוסופיה. הגל היה הראשון שהראה כי הפילוסופיה היא תולדות הפילוסופיה, ניסיון על ציר זמן שמנסה לברר את אותן שאלות (מבוא לתולדות הפילוסופיה). במבוא הוא מציע את הפרוגרמה שמזהה את תולדות הפילוסופיה עם הפילוסופיה. במובן מסוים, זה היה קיים באופן בלתי מפותח גם אצל קאנט, הגל מפתח ומרחיב תובנה זו בהרבה.
  4. דיאלקטיקה – שלילה. דיאלקטיקה, התחום שבו תולדות הפילוסופיה או ההיסטוריה משתנה. כאשר אומרים 'זה טיעון דיאלקטי' מתכוונים להגל.
  5. המוחלט = הדבר כשלעצמו, האמת, אלוהים. אפשר לדעת את הבלתי מותנה, את הדבר כלשעצמו, כל אותם הדברים שקאנט טען שאי אפשר לדעת אותם. האמת היא אף פעם לא אמת אחת, אלא היא אוסף של רגעי אמת, חלקי אמת, לאמת יש היסטוריה. יש משהו אמיתי במה שאפלטון אמר, יש משהו אמיתי במה שקאנט אמר, יש משהו אמיתי במה שדקארט אמר, הרעיון הבסיסי של הגל הוא לחשוב על החלקיקים האל כמבטאים גרעיני אמת מתוך האמת האחת שרצינו. הוא לא מוותר על מושג האמת האובייקטיבית (שלא כמו האמת שלנו, לפי קאנט).

מתודות פילוסופיות שהתפתחו אחרי הגל, ישתמשו במידות שונות ברעיונות הללו. למשל, יש טענה שכל ידיעה תלויה בקונטקסט מסוים, ולכן אין טעם בפילוסופיה, היא לא יכולה להשיג את מה שהיא שאפה, כיוון שכל מחשבה תלויה בהקשרה ההיסטוריה. הגל טוען לקץ ההיסטוריה. קון, התפתחותן של מהפכות מדעיות, הרעיונות נובעים מההיסטוריה בהקשרה של הגל. אירוניה – הגל חשב שהוא לא הביא את הרעיון הזה לעולם, הוא חשב שבאמצעות הרגישות לצורות שונות של ביטויים של מחשבה אמיתית, הוא שבכל הביטויים הללו יש גרעין של האמת הכללי, אנחנו נשארנו עם זה שיש אמיתות שונות, אך הן אינן מתחברות לכדי אמת אחת.

המהפכה הקופרניקאית של הגל. קאנט אמר שאנו יכולים להכיר את עצמנו ברפלקסיה עצמית על האופן שבו אנחנו מכירים את האובייקט. הגל, אנחנו חשבנו כל הזמן שהאמת היא קיימת במקום כלשהו, ואנחנו צריכים לשאוף אליה ולתפוס אותה, לפני שהיא מתווכחת. הוא מציע רעיון רדיקלי, האמת עדיין לא קיימת, היא לא הופיעה, היא צריכה להגיע, היא תופיע. איך אנחנו יודעים שיש ניסיון למצוא את האמת שעדיין לא הופיעה? יש חתירה להגיע אל האמת בתולדות הפילוסופיה, אם נתחקה אחר ההיגיון הפנימי של הפילוסופיה, נראה שיש חלקי אמת שמופיעים בזמנים שונים. אל לנו להניח שהאמת קיימת לני תחילת החקירה, האמת היא לא נתונה, אלא היא תוצאה. היא מתפתחת, נפרשת דרכנו, דרך הפעילות הפילוסופיה, המופעים של האמת בתולדות הפילו' הם מופעים של האמת הנפרשת הזו. אי אפשר לדעת את האמת באמצעות רגע של אינטרוספקציה אישית או חקירה עצמית. קאנט טעה בכך שהוא הניח שהאמת נתונה לפני הניסיון שלנו להגיע אליה. האמת מבררת את עצמה, היא לא יודעת מהי. הפילוסופיה מחפשת קונסטרוקציה על זמנית באמצעות השתחררות מן הזמניות. הגל, העל זמני הוא בתוך הזמני, (האם אפשר לחרוג מתוך הזמן), אך העל זמני איננו קיים, לכן לא הצלחנו לתפוס משהו מעבר לעצמנו (מינכהאוזן שמושך את עצמו בשיער). אין אמת אם אין אנשים שעושים פעולות של אמת. אין אלוהים בלי מאמינים.

הגל, בפעילות שלנו כיצורים סופיים יש אינסופיות. המחשבה הפוסט מודרנית, באמצעות הגל חרגנו מהגל. מבחינתו הנרטיבים כן מתכנסים לנרטיב על יחיד.

זהות – אי-זהות, הגל טוען שהזהות אינה נפרדת מן האי-זהות, הכוליות האמיתית מאחדת את מושג הזהות ומושג האי-זהות. כל הביטויים של הפילוסופיה, המכלול

מודל ההיזכרות. הגל, ישתמש במודל ההיזכרות האפלטוני. האמת מחפשת את עצמה, מחפשת מי היא? למה האל ברא את העולם? הוא היה שלם עם עצמו, למה הוא התחיל את התהליך? השאלה הזו, תחילת התהליך התכליתי, לא מקבלת הסבר אצל הגל. האמת מנסה לזכור מה היא? לא ברור למה התהליך הזה מתחיל.

מות הפילוסופיה. היידגר ואחרים, הגל הרג את הפילוסופיה, הפילוסופיה לא יכולה יותר לעסוק במוחלט, באמת וכו' כיוון שהכל תלוי הקשר, אך זו לא הייתה כוונתו של הגל, זהו הכישלון שלו והאירוניה שבמהלך שקידם.

התהילה של הגל הגיעה מאוחר, אך היא הייתה אדירה. שני מושגים חשובים להגל, מושג האהבה ומושג הטבילה. התחושה של הטבילה, להיות במים, לחזור לרחם, מוטיב חזק בפסיכולאנליזה. הגל הבין בפנומנולוגיה שזו התלהבות יתר רומנטית, אך חוויית הכוליות אינה רק חוויה רגשית מוחשת אלא חוויה רציונאלית. המוטיבציה דומה למוטיבציה של הרומנטיקנים, השאיפה להרמוניה בעקבות קאנט שהפר אותו. הגל הציע אלטרנטיבה. הגל, כשהוא רצה, ידע לכתוב יפה, ההיסטוריה של האמנות שלו למשל, כתובה בלשון בהירה. אין הרבה ספרים שהוא כתב בעצמו, רוב הכתבים אלו סדרות של הרצאות שלו.

הגל: "ההיסטוריה של האנושות, בעולם העתיק היה אחד חופשי, אצל היוונים היו כמה חופשיים, היום כולם חופשיים".

בודהה על משמעות הסבל והאושר

האם הרצון שלו באושר הוא המקור לכל הסבל שלנו? רעיון הסבל עומד ביסוד תורת הבודהיזם ובבסיס הדרך להשתחרר ממנו שהציע בודהה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: