קאנט: בין חושניות ושכל

קאנט: בין חושניות ושכל

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

בשיעור הקודם דיברנו על החלל והזמן אצל קאנט, התנאים האפריוריים לחושניות. השאלה כעת היא איך אנחנו חושבים על מה שאנו חשים. קאנט מניח שלחוש זה לא לחשוב, הוא מפריד בין השניים. לא ברור אם ההפרדה הזו היא באמת כל כך ברורה. יש הבדל בסיסי, לפי קאנט, בין חושניות ושכל, חלל וזמן הם התנאים לחושניות, בשכל נעסוק בשיעור הזה.

תורת ההגיון הכללית. קאנט, מהו לחשוב דבר מה? בדר"כ אנחנו סבורים שהחשיבה היא לוגית, יכולת המחשבה נמצאת בתחום הלוגיקה. יכולת המחשבה ניתנת לתיאור, את זה עושה תורת ההיגיון הכללית. ההבחנה בין לוגיקה צורנית, חוקי המחשבה הנצחיים שאינם תלויים בקיומו של יצור מכיר, דקארט ולייבניץ שואלים האם אלוהים כפוף לחוקי הלוגיקה הצורנית. קאנט שואל, עד כמה אנחנו יכולים לתפוס דבר מה, יש לנו לוגיקה יחודית שיכולה לתפוס את הדבר הזה, לחשוב אותו, היא קשורה באופן עמוק ללוגיקה הכללית, איך הן אינן זהות.

לוגיקה טרנסנדנטלית (לוגיקה של אובייקטים, לוגיקה של תוכן). יש לוגיקה של חוקי מחשבה בכלל, בלי שאובייקט מסוים חושב אותה, קאנט מבקש להסביר כי הלוגיקה שמעניינת אותו היא הלוגיקה הטרנסנדנטלית, לוגיקה שחושבת תוכן מסוים, את התוכן של ההתנסות. ההפרדה בין לוגיקה כללית ולוגיקה טרנס', הלוגיקה הטרנס' היא סוג ביניים בין הלוגיקה הפורמאלית ובין האפשרות לחשוב תוכן מסוים, לחשוב אובייקט. זהו ההבדל בין 'מהו לחשוב בכלל?' – לוגיקה פורמלית, לא תלויה באובייקט, תוכן וכו', 'מהו לחשוב תוכן מסוים?' – לוגיקה טרנס', הניסיון של יצור המתנסה בתחושות בחלל ובזמן.

פעולה של השכל היא שיפוט, חריצת משפט, טענת טענה. זוהי מחשבה. בכך הוא יוצא נגד המסורת שקדמה לו שלשכל יש יצוגים פנימיים שהעין הפנימית מסתכלת עליהם כביכול. על פי קאנט, ללא שפה אין מחשבה. לכן, קאנט אומר שאם הוא יכיר את כל צורות השיפוט, הוא ידע איך שכל עובד. ובגלל שהלוגיקה הפורמלית הקלאסית עסקה באיסוף והגדרת כל צורות השיפוט האפשריות, קאנט מוצא לנכון לגזור את הלוגיקה הטראנסנדנטלית מן הלוגיקה הפורמלית.

הנחות של קאנט.

1)       שכל הוא היכולת לדעת באמצעות מושגים.

2)       לדעת באמצעות מושגים זה לעשות שיפוט / לחרוץ משפט.

3)       לשפוט הוא לאחד את הדימויים שלנו תחת כלל.

אקט של פרדיקציה, משה הוא שחור, הוא איחוד של הדימויים תחת כלל.

4)       הצורות השונות בהם אנחנו מאחדים דימויים, הן צורות השיפוט של הלוגיקה הפורמלית.

5)       מסקנה – צורות השיפוט של הלוגיקה הפורמלית יהיו הקו המנחה לגילוי הכללי של הלוגיקה הטרנס'.

קאנט, קיימת אנלוגיה בין צורות השיפוט הכלליות לצורות השיפוט של תוכן מסוים.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: