בין קאנט והגל

המעבר בין הפילוסופיה של קאנט לפילוסופיה של הגל

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

תחום הזמנים: מ- 1781, פרסום המהדורה הראשונה של "ביקורת התבונה הטהורה" לקאנט, ועד- 1844, מארקס מפרסם את הביקורת על המשפט של הגל. בשישים שנה אלה משתנה האופן הבסיסי בו מובנת הפילוסופיה. זו מפסיקה להיות מה שמתעסק בדבר העל-זמני; במהויות הדברים, וצומח קול המורה כי הפילוס'- יש לה מה לומר על הזמן והמקום ועל האופן בו נטוע האדם בקרבם. היינו, בתמצית, מעבר מפילוסופיה של מופשטות וכלליות; של חוקים כלליים ואוניברסאליים, כזו המגולמת בפילוסופיה של קאנט, פילוסופיה של הבנת העולם ותיאורו, ועד הפילוסופיה של מארקס, המבקשת לחול על העולם ולשנות אותו. ובתווך כמובן הגל. קאנט הוא סוף (תחילת) הגשר בין שני זרמים פילוסופיים: אנגלו-סאקסי וקונטיננטלי.

המהלך הוא דיאלקטי במידת-מה. עלייתו של האקזיסטנציאליזם לא הייתה מתרחשת ללא הביקורת של קירקגור על הגל. כנ"ל לגבי המרקסיזם והביקורת של מארקס על הגל, שבעצמו מבקר את קאנט. הגל רותם את ההיסטוריה לשימוש פילוסופי ומבקש למצוא את הסטרוקטורה הפילוסופית של ההיסטוריה. אלא שרגע זה נתפס ע"י רבים כרגע מותה של הפילוסופיה, היינו לאור השתלטותה הגמורה של ההיסטוריה; והפילוסופיה אינה מסוגלת לעמוד בציפיות [ההגדרתיות, ההכללתיות, המהותיות] שאנו מצפים ממנה. ואולם אפשר ששבר זה מתחרש כבר בגלל קאנט.

ואולם אפשר לראות מהלך זה ברזולוציה גבוהה יותר: כסיפור אירופי, סיפור גרמני בזמן מסויים בפרט, היינו תור הזהב של הפילוסופיה הגרמנית; ולבחון את תולדות המהלך המחשבתי על רקע הרעיונות שמרחפים בתקופה זו, לרבות אלו של הלדרלין, גתה, שילר ואנשי הרומנטיקה הגרמנית, הלא-פילוסופים, ועיסוקם ברעיונות, בגרמניה. כל אלו מתעניינים בתמונת האדם שקאנט מצייר: יצור אוטונומי שהוא מחוקק עצמי. תמונת אדם, תמונת תודעה, שקאנט הוא מרכזי בשרטוטה, של חירות אשר עד אז לא דובר בה נתמקד בקורס באופן בו קאנט יוצר את ומשפיע על הזרם הפילוסופי המתייחס לזמן ולהיסטוריה.

היינריך היינה, בבקשו לשקף לחבריו הצרפתים את גודל דמותו של קאנט, משווה בין המהפך שהביא קאנט על עולם הרוח בגרמניה, לבין המהפכה הצרפתית שאירעה בתחום החברה בצרפת (שהביא רובספייר). היינה הוא שתיאר את הניגוד בין האורח החיצוני המסודר ויבשושי לבין הפנימיות המדהימה של מחשבתו והגותו.

ראה: תמורות בפילוסופיה בין קאנט והגל

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות