קאנט – האסתיקה הטרנצנדנטאלית

קאנט – האסתיקה הטרנצנדנטאלית

 תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

משפטים סינתטיים (מורכב)-אפריוריים (כללי-הכרחי) – כיצד מן האפשר???

הפרוגרמה של קאנט מתבססת על הוכחת השאלה הזו.

מהלך הדיון הוא מהלך טרנצדנטאלי –

מה צריכים להיות התנאים של דרכי ההכרה. קאנט רצה שנגיד "מן ההכרח ש…"

כשמדברים על טרנצדנטאלי עושים אנליזה של דרכי ההכרה שלנו.

השאלה שקאנט שואל הוא כיצד הדבר (המשפטים הללו) אפשרי, ולא האם הוא קיים.

נקודת המוצא של קאנט – יש משהו נתון (אותן הרכבות שכליות) ואני שואל כיצד הוא אפשרי.

השאלה, הנסיון וההכרה, מתחלקת ל-2 ענפים:

1)       הסתכלויות – הענף החושני, הפסיבי.  (הענף של אסתטיקה טרנצדנטאלית, בו נעסוק היום)

2)       מושגים – הענף השכלי.

בכך טמונה, לדעת אזולאי, המהפכה של קאנט. קאנט מכניס לראשונה גורם טהור, אפריורי, והוא החלל והזמן. המשג של חלל וזמן נהיה צורת הסתכלות. קאנט עוסק בלהוכיח שהחלל והזמן הינם צורת הסתכלות שלנו, שבה מסתדרים כל החומרים החושניים.

הענף הזה, של אסתטיקה טרנצדנטאלית (הסתכלויות), נע בין שני האספקטים של הסתכלות טהורה והסתכלות חושנית .

קאנט מפריד בין דיון מטאפיזי על החלל לבין דיון טרנצדנטאלי על החלל. הוא מבקש להגיע לדיון טרנצדנטאלי.

האסתטיקה הטרנצדנטאלית (ע' 45)

על החלל

קאנט לא לוקח את החלל כמושג אלא כדימוי.

חוש חיצוני – חוש שתופס דברים מבחוץ (למשל החלל). חוש פנימי – תופס דברים שבפנים (למשל הזמן).

מהם אפוא החלל והזמן?

קאנט מציע אפשרויות שונות, כאשר מסקנתו הסופית היא שהחלל הוא משהו סובייקטיבי (לא במובן שכל אחד רואה זאת אחרת) במובן שזו תכונה של התבונה והרוח, אבל היא משותפת לכולנו. כולנו מרגישים את החלל באותו אופן, אבל אצל כולם היא משהו מובנה בתוכנו ולא משהו חיצוני.

1)       החלל איננו נסיוני – זאת משום שכאשר אנחנו מדבר על משהו נסיוני, שמקורו בנסיון – צריך להפשיט אותו מהנסיון כדי להכיר זו. אני לא יכול להציב את החלל במקום שהוא לא נסיוני, משום שהוא חלק בסיסי שעליו מושתת כל נסיון. מבלי מושג החלל לא ניתן להפשיט אף דבר מהנסיון.

2)       החלל הוא כן דימוי הכרחי אפריורי – לא ניתן לדמיין שהוא לא קיים.

3)       חלל איננו מושג היקשי (רקורסיבי, תבוני, מתקבל ממהלך בשכל) – אי אפשר להפריד אותו לחלקים או להכפיל אותו: לא ניתן לבצע איתו תהליך בניית היקש. החלל הוא אחדותי.

4)       את החלל מדמים כגודל אינסופי נתון – החלל איננו מושג, אבל כמו כל מושג הוא אינסופי. אבל יש הבדל בין האינסופיות של המושג ושל החלל.

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: