קאנט – ביקורת התבונה הטהורה – מבוא

קאנט – ביקורת התבונה הטהורה – מבוא

 תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

ע' 29 – תחילת כל הכרה בנסיון. יש כאן תפיסה אמפריציסטית מובהקת. אבל הנקודה החשובה היא – הזמן, ההכרה לא תתקבל ללא נסיון ראשוני ש"יפעיל" אותה. הנסיון מוביל להכרה דרך הנסיון אבל יש גם הכרות אפריוריות, שאינן תלויות כלל בנסיון.

מה שמעניין כאן את קאנט הוא התחום של האפריורי-הטהור. טהור משמעותו "נקי מתוספות", לא תלוי נסיון.

קיימת אם כן הכרה טהורה והכרה נסיונית.

 הקריטריון הראשון לתוקף אפריורי (טהור) – שהוא הכרחי. קריטריון שני – כלליות (כלומר, לא יכולה להיות לו דוגמא נגדית סותרת). אם תמצא משפט שהוא הכרחי וכללי תוכל לקבוע שהוא אפריורי. הנסיון לא יכול לקבוע כלליות (שהרי הנסיון אינו אינסופי, תמיד יש סיכוי להתקל בהתנסות הפוכה) – כלליות נסיונית היא לא באמת כללית אמיתית.

המהלך של קאנט הוא מעבר לפילוסופיה טרנצדנטאלית שאיננה דנה בדברים עצמם (אונטולוגיה) אלא בדרך הכרת הדברים (אפיסטימולוגיה). טרנצדנטאלי פרושו מה שמאפשר הכרה, מה שמהווה תנאי לו.

לא כל כך חשוב אם יש דברים כשלעצמם, החשוב הוא שאנחנו מכירים אותם משום מה ויוצרים את החוקים שלהם (התפיסה של ההכרה שלנו "במרכז", בניגוד להתייחסות הקלאסית למושאים "במרכז", היא המהפכה הקופרניקאית).

בהמשך נראה שלפי המודל של קאנט יש חלוקה:

שכל: יש בו מושגים, והוא אקטיבי.

חושים: יש בהם הסתכלויות, והם פסיביים.

הפילוסופיה זקוקה למדע –

לקאנט יש גם ביקורת על הפילוסופיה: חשוב לדעתו לקבוע את גבולותיה של זו. שאלות מסויימות הן אמנם חשובות, (כמו קיום האל, נצחיות הנפש וכו'), אבל הפילוסופיה חייבת להיות מודעת לכך שהיא לעולם לא תוכל לתת תשובות על שאלות אלה.

 

ההבחנה בין משפטים מנתחים (אנליטים) ומרכיבים (סינתטיים)

אנליטי – הנשוא מוכל בנושא (ולכן נקרא משפט מסביר)

סינתטי – הנשא מוסיף על הנושא (ולכן נקרא משפט מרחיב)

העניין הוא שבמשפט מרכיב את חייב לצאת מהמושגים שלך למקום אחר – לא מספיק לעשות אנליזה.

דוגמא: המושג של כובד לא קשור למושג הגוף עצמו, יש בו מעבר לכך (צריך לחקור מעבר לגופים כדי להבין מה זה כובד). דרושה חריגה מהמושג עצמו.

 ע' 35 – כל המשפטים המתמטיים הם מרכיבים. במשפט 1+1=2 יש מעבר מ2 המושגים של "1" למושג מורכב יותר של "2" שיש בו משהו מעבר ל-2 מרכיביו. פעולת החיבור הולכת למקום מסויים, יציאה מהמושגים למקום של הסתכלות.

קאנט התייחס לגאומטריה כאילו היא תקפה וודאית (הוא התעלם מכך שהגאומטריה האוקלידית מתבססת על הגדרות והנחות מסויימות שאף אחד לא בדק את אמיתותן). צריך לזכור שבתקופתו לא היו ערעורים על גאומטריה זו כפי שיש היום.

"אף עקרון של הגאומטריה הטהורה אינו מנתח". האמירה "קו ישר בין 2 נקודות הוא הקצר ביותר" הוא סינתי: במושג "קו ישר" אין כלל אלמנטים של מרחק. המשפט הנ"ל הוא יציאה מהמושג של כלל אל עבר מקום אחר (שכולל מושגים של מרחק וכו') .

הסתכלות טהורה אצל קאנט – חלל וזמן.

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: