תולדות הפילוסופיה החדשה: לייבניץ

גוטפריד וילהלם לייבניץ- 

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

לייבניץ (1646-1716)

לייבניץ היה גאון במובן של אחד האחרונים שתרמו בכמה שטחים שונים תרומות משמעותיות, והיה איש אשכולות במובן האמיתי של המילה. הוא הכיר באופן נרחב באמת את הידע המערבי בתקופתו. הוא למד משפטים, שימש יועץ של נסיך גרמני, ובין השאר עוסק בפוליטיקה: התמודד ותווה תכנית נגד כוונות התקפיות של לואי ה-14 מלך צרפת. לייבניץ בילה מספר שנים בפריז (1672-1676) ובה הוא גיבש את יסודות הפילוסופיה שלו ויצר את עקרונות החשבון האינפיטיסימאלי (=דפרנציאלי ואינטגראלי). לייבניץ פרסם מעט מאד מתוך כלל כתביו, ולמעשה רק ספר אחד התפרסם בחייו – 'תאודיציה' (1710), שעוסק בשאלה של הצדקת הרוע בעולם.

לאחר מותו פורסמו מספר מאמרים של לייבניץ:

1686 – המאמר המטאפיזי + המאמר 'אמיתות ראשוניות'.

1703 – 'מסות חדשות' (תגובה ללוק)

1714 – 'מונאדולוגיה'.

השיטה של לייבניץ היתה חדשנית בארופה של אותה תקופה. תקופה ארוכה לאחר מותו הוא לא היה מוכר יתר על המידה ובתחילת המאה ה-20 חלה הכרה מחודשת של כתביו של לייבניץ, בעיקר תוך התבססות על העיסוק שלו בלוגיקה (בעיקר הודות לפילוסוף ראסל).

כתביו של לייבניץ מכסים תחומים רבים ואין מדובר בשיטה אחת ויחידה אלא בגישות מעורבות ושונות.

כך למשל במונודולגיה, לייבניץ מציע תמונת עולם / שיטה  שמבוססת על מונאדות (=סוג של אטומים שאינם חומריים). לדעתו, על מנת לקבל יחידה אין להכיר במשהו חומרי משום שכל דבר חומרי ניתן לחלוקה. לכן המונאדות הינם עצמים לא חומריים כאשר כל עצם כזה הוא עולם בפני עצמו, שאינו מושפע סביבתית ("למונאדות אין חלונות"). קיים עקרון פנימי של המונאדה שמעביר אותה ממצב "תודעתי" אחד לאחר. בין כל המונאדות בעולם ישנה הרמוניה קבועה מראש שאותה יצר האל בורא העולם. העולם האמיתי הוא עולם של מונאדות – התפיסה שלנו של עולם חומרי נובעת מאי בהירות בתפיסה שלנו את העולם. אצל לייבניץ, בניגוד לשפינוזה / דקארט האל תיאם מראש את ההרמוניה ולא מתערב כל הזמן בנעשה בעולם.

ראשל וקוטורה Couturat חקרו את מאמריו של לייבניץ וראו בו מישהו שלוקח אילוצים לוגיים במובן הרחב שלהם ומהם מלחץ פילוסופיה (אונטולוגיה) ובמובן הזה הוא מחדש. כמו כן, מאפיין את גישתו של לייבניץ ריבוי נקודות המבט והרצון שלו בסופו של דבר ליצור סינטזה של כל הפילוסופיות שקיימות עד זמנו.

בעשורים האחרונים קיים ערעור על הכיוון הלוגי של ראסל ויש הדגשה של היבטים מטאפיזיים בהבנה לייבניץ.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות