הערכת האמנות

אסתטיקה: סיכום מאמר ח' – הערכת האמנות

סיכום:

השאלה היא האם ביקורת יכולה להיות רציונלית, דהיינו ברת דיון ומתבססת על עקרונות מסוימים וניתן להציג לה נימוקים קבילים, או שהיא סובייקטיבית לחלוטין ותלויה בטעם האישי.

בירדסלי

בירדסלי מנסה למצוא הסבר דדוקטיבי להערכה. אם נמצא מה הוא שאנו מעריכים ביצירה אחת שעל ערכה יש תמימות דעים, אולי נצליח לנסח איזה עיקרון כללי. אך הבעיה היא שלא ניתן למצוא עקרון כללי שכזה, שכן מה שטוב ביצירה אחת לא בהכרח יוסיף לערכה של יצירה אחרת.

בירדסלי מציע רמות שיפוט שונות כאשר בראשונה מצויות שלוש אמות מידה: אחדות, מורכבות ועוצמה. ייחוס של אחד משלושת המרכיבים האלו ליצירה משמע שיש בה ערך (אך אם היינו אומרים שיש בה "הומור" זה היה יכול להתפרש לשלילה או לחיוב).

סיבלי

ניתן לחלק את ההתייחסות לאומנות לשלוש קבוצות: לא-אסתטי (היצירה היא בסי-מז'ור), אסתטי (הקווים עדינים), ופסק-דין כללי (היצירה נפלאה). האסתטי והלא-אסתטי מקיימים יחס בניהם בכך שניתן להנמיק שיפוט אסתטי דרך שימוש בהסברים לא-אסתטיים, ודרך שיפוטים אסתטיים ניתן לנמק פסק דין כללי. גישה זו מסתמכת על שיפוט תפיסתי, דהיינו, עלינו לתפוס מאפיין מסוים ביצירה.  סיבלי גם מבחין בין שני סוגי נימוקים, נימוק אחד שגוזר היקש לוגי (לא רלוונטי לאומנות) ונימוק המסביר משהו (כן רלוונטי אך לא מוחלט).

כנגדו ניתן לטעון כי אם אנו משתיתים את הערכת האומנות על תפיסה, קרי ראייה, שמיעה וחישה אזי לא נוכל למצוא ראיות ונימוקים לשיפוט שלנו.

אם כן אנו רואים כי ניתן להתחיל ולתאר תכונות לא-אסתטיות של מושא אך משם לא ניתן להמשיך ולהסיק תכונות אסתטיות. האפשרות השנייה היא הפוכה, לתאר תכונות אסתטיות ולהנמיק אותן דרך תכונות לא-אסתטיות. דהיינו, לתפוס קודם את השלם ואז לפרק אותו לחלקיו.

כלליות בהנמקה אסתטית אינה אפשרית מכיוון שמעלה של יצירה אחת יכולה להיות מגרעת של אחרת. אותו מאפיין לא-אסתטי יכול לגזור הן מאפיינים אסתטיים והן פסקי דין כוללים שונים במקומות שונים.

וגם אם קבענו כי יצירה היא "שנונה" או "חיננית" וכו', אולי נוכל לגזור פסק דין כולל אך עם כמה סייגים, שכן שנינות וחינניות הן לרוב חיוביות, אך יכולות להיות במצבים מסוימים גם שליליות, הן חיוביות לכאורה.

לא ניתן להביא לכדי תפיסה דרך הנמקה, רק לאמונה.

ומה עם אינדוקציה?

לא. כי גם אם נטען כי כל הציורים בהם מצוי "חתך הזהב" הם ציורים טובים, לא די לנו בידיעה כי המאפיין מצוי בהם, אנו צריכים גם למצוא את הערך של היצירה, או כיצד ומדוע המאפיין הזה הופך אותה לטובה. או: האם חתך הזהב מספק תנאי מספיק או הכרחי? כנראה שלא.

אובייקטיביות וסובייקטיביות

האם מהנאמר לעיל יש להסיק כי ביקורת בהכרח חייבת להיות סובייקטיבית? לא, כל שנטען הוא שלא ניתן להנמיק אותה בסוגי ההוכחות שנפסלו. בכדי להוכיח שהביקרות היא בהכרח סובייקטיבית רק משום שלא ניתן להוכיח אותה יש להראות כי הוכחה היא הדרך היחידה בה ביקורת יכולה להיות אובייקטיבית. בכדי להראות ששיפוטים אסתטיים הם סובייקטיביים, יש להראות ששיפוטים תפיסתיים (שכן סיבלי מזהה שיפוט אסתטי עם שיפוט תפיסתי) הם סובייקטיביים.

ניתן לטעון כי שיפוטים לא-אסתטיים הם אובייקטיביים בעוד שאסתטיים הם סובייקטיבים. דרך אחת לתמוך בכך היא להראות שלרוב שוררת תמימות דעים לגבי מאפיינים לא-אסתטיים אך מחלוקת לגבי שיפוטים אסתטיים. כנגד כך טוען המחבר כי אם מסלקים מהמחלוקת האסתטית שיקולים זרים (בורות וכו') אנו רואים כי בראייה היסטורית לרוב שוררת תמימות דעים לגבי ערכן של יצירות (הבעיה היא באומנות עכשווית) ושמחלוקת אינה מוכיחה סובייקטיביות.

חבר'ה:

ג"א מור  -"טיעון השאלה הפתוחה" – אם נגדיר יופי כ: "להיות יפה משמע להיות בעל תכונה X", אך לגבי כל ערך שנציב כ-X נוכל לשאול:  "למושא זה יש תכונה X, אך האם הוא יפה?"

הערות:

-לא ניתן לשכנע מישהו לחשוב שיצירה היא מוצלחת, ניתן לספק נימוקים, להפנות את תשומת הלב לנושאים מסוימים, ליצור אמונה כי משהו מוצלח, אך יש צורך שהאדם בעצמו יראה את היצירה כמוצלחת.
– פורמליסטים רוסיים בתחילת המאה ניסו לעמוד על ערכים אמפיריים בני מדידה בטקסט, צורות מילים, צלילים ושילובים במטרה להשיג הבנה על ערך אומנותי. זה לא הצליח.

– אם שיפוט אסתטי הוא תלוי תרבות, מאפיינים פסיכולוגיים, חינוך וכו', הרי אין לנו דרך לדעת אילו פרמטרים כאלו קיימים אצל כל אדם והם גם מחייבים שונות מסוימת מאדם לאדם, ולפיכך ניתן להסיק סובייקטיביות הכרחית לשיפוט.

טענה היא פסוק (לרוב חיווי) שיכול להיות אמת או שקר. טיעון הוא סדרה של טענות, אחת הטענות של הטיעון היא מסקנה ואילו כל השאר הן הנחות שמנביעות את המסקנה. בטיעון תקף המסקנה נובעת מן ההנחות. טיעון תקף נובע בצורה נכונה על ההנחות, טיעון מבוסס נובע בצורה נכונה מהנחות שהן אמת.

מבוא לאסתטיקה – סיכום מלא

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות