תולדות הפילוסופיה החדשה -סיכום: ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקט) שפינוזה

שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד בתחילת העת החדשה המציע שיטה פילוסופית (שיטה פילוסופית מתיימרת לענות על כל השאלות הפילוסופיות הגדולות באמצעות מספר מצומצם של הנחות) שלמה שלא מבוססת על אל טרנסנדנטי. שיטה פילוסופית לרוב מאפיינת את הפילוסופים הרציונאליסטים. במובן זה של תפיסת האל, שיטתו של שפינוזה היא לא דתית. אין זה אומר שמדובר בשיטה חילונית במובן של המושג כיום, כלומר שלילת קיומו של האל. מה ששפינוזה מתאר (לאחר שהוא מוכיח את קיום האל) הוא אל אחר.

שפינוזה נולד ב-1632 ומת ב-1677. (ירמיהו יובל בספרו 'שפינוזה וכופרים אחרים' – לתיאור ביוגרפי מיוחד של חייו) שפינוזה נולד באמסטרדם למשפחת אנוסים שחזרו ליהדות. אביו היה סוחר. אביו נפטר ב-1654 ושפינוזה עובר לנהל את העסק של אביו. שנתיים לאחר מכן שפינוזה מוחרם ע"י הקהילה היהודית. יש הגורסים שהסיבה היא אמונותיו, ויש הגורסים שזה בגלל שהוא הפסיק לקיים מצוות. שפינוזה התעניין בשלב מוקדם בפילוסופיה. הוא מתפרנס מליטוש עדשות ומ-1663 הוא מתגורר בהאג. בשנה זאת הוא מפרסם את 'עקרונות הפילוסופיה של דקארט'. 1670 הוא מפרסם בעילום שם את 'מאמר תיאולוגי מדיני' ועוסק בין היתר בפרשנות ביקורתית למקרא, והוא מניח את היסודות לחילון של היהדות. מהר מאוד מתברר כי שפינוזה הוא הכותב של הספר. בעיזבון שלו, לאחר מותו, נמצאו שני ספרים חשובים: 'אתיקה' /'תורת המידות' – שפורסם רק לאחר מותו. וספר שני שהוא 'המאמר על תיקון השכל' – שכנראה נכתב בתחילת שנות השישים, לפני שכתב את האתיקה. 1851 מתגלה ומתפרסם ספר נוסף של שפינוזה – 'מאמר על אלוהים האדם ואושרו'.

המוניזם – על פי שפינוזה יש עצם אחד, לעומת דקארט שרואה ריבוי של עצמים (ואצל דקארט הייתה בעייתיות במושג העצם). העצם הזה מתואר, ע"י שפינוזה, כאלוהים או הטבע. זהו הרעיון של שפינוזה. האלוהות והיקום כולו הוא אחד. הרעיון הוא לחשוב על העולם והיקום כולו כאלוהות. לא מדובר בטבע במובן הצר, אלא הכוונה היא לכל דבר שניתן לחשוב עליו, כולל המחשבות עצמן. לאל בעבור שפינוזה יש אינסוף תארים, מתוכם ידועים לנו שתיים : ההתפשטות והמחשבה. שני תארים שדרכם אפשר לחשוב על הישות כולה.

שפינוזה דוחה את המושג הקרטזיאני (של דקארט) של רצון. גם את האל לא ניתן לתאר במונחים של רצון – זוהי האנשה של מושג האל, והוא מתנגד לכך לחלוטין. אך גם לגבי האדם, שפינוזה לא רואה מקום למושג של רצון כפי שדקארט רואה זאת.

כל המהלך של האתיקה של שפינוזה כתוב בצורה גיאומטרית – הנחות יסוד, אקסיומות וכו'. דבר זה מקשה מאוד על הקריאה –לעומת דקארט 'הזורם'.

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

spinoza

ברוך שפינוזה מתוך סדרת הפילוסופים הגדולים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות