תולדות הפילוסופיה החדשה: מבוא לעת החדשה

מבוא לעת החדשה

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

כאשר מדברים על פילוסופיה של העת החדשה מתסמכים על חלוקה של ההיסטוריה של ארופה לתקופות הבאות: העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה.

נשאלת השאלה מהי מידת הקשר בין חלוקת ההסטוריה לחלוקת סוגי הפילוסופיות בתוכה? מה יוצר את הזיקה בין התקופה ההסטורית לפילוסופיה שהתפתחה בה?

כך לדוגמא ניתן לראות שבעת העתיקה, בשעה שהפילוסופיה צמחה, ארעו תהליכים מקבילים בתרבות היוונית. יש שיראו קשר ישיר בין השניים, ויהיו כאלה שיצביעו על קשר פחות הדוק.

בימי הביניים, למשל, התאפיינה התקופה בדומיננטיות של הדת (הנוצרית בארופה, האסלאם במזה"ת). הפילוסופיה במידה רבה משקפת זאת. הפילוסופיה בעת החדשה קיבלה תפנית מסויימת שלא היתה לה בעת העתיקה.

חלה התעסקות מוגברת בשאלה האם יכול להווצר 'יש מאין', דבר שהושפע רבות מהאוירה הדתית שהשתרשה. גם בעת העתיקה ניתן לזהות פילוסופים שמבטאים שינויים שחלו בתרבות, במדע וכו' בתקופתם.

כשאנו מדברים על העת החדשה אנחנו קושרים זאת לפילוסופים ספציפיים. לדוגמא: המהפכה הצרפתית. מדובר בארוע מכונן שהוכיח שניתן להוריד מלך משלטונו ולהפוך סדרי שלטון. מהפכה זו הושפעה רבות מפילוסופים – רוסו, וולטר. במידה רבה המהפכה הצרפתית היא הגשמה של רעיונות פילוסופיים מסויימים. במידה רבה, החברה המערבית שאנו חיים בה היום היא תוצר של פילוסופיות שהתפתחו בעת החדשה (שוב, כדוגמת רוסו שתבע יסודות למדינה כפי שהיא נראית היום).

ההדבל בין העת החדשה לימי הביניים מאופיין (בדיעבד, מנקודת מבטנו היום) ב:

  • מרכזיות האדם – הרעיון שהאדם לא שואל את סמכותו ממקור חיצוני אלא הוא הסמכות, השופט, לגבי מה נכון ומה טוב. הקשר ישיר לנושא זה הוא הדת. לרוב, רעיון מרכזיות האדם וסמכותו נתפס גם כרעיון של קדמה.
  •  רעיון התבונה – הרעיון שאנחנו עושים מה שיותר טוב ונכון ולא רק מה שבא לנו. יש שיפוט תבוני מאחורי מעשים. את אוסף הרעיונות הללו מגלמת במידה רבה הפילוסופיה של עמנואל קאנט (סוף המאה ה-18, ספרו 'ביקורת התבונה הטהורה [1781]'). קאנט מדבר על היכולת התבונית של האדם לקבוע את החוקים שלו בעצמו, ולמעשה הוא מסכם בכתביו את רעיון התבונה. תפיסה זו נתפסת גם כרעיון מרכזי של נאורות, קדמה.

נקודת התחלה טובה (שנים לפני קאנט) לרעיון התבונה היא הפילוסופיה של רנה דקארט (בספרו 'הגיונות [1641]'). הפילוסופיה שלו מתחילה עם רעיון הטלת הספק. הטלת הספק משמשת ככלי להתנתקות ממערכת אמונות ישנה. דקארט מתנתק מהמסורת ובוחן את האמונות שלו. הוא תבע את המשפט המפורסם 'אני חושב משמע אני קיים', דבר המצביע על מרכזיות החשיבה בזהות האדם כפי שנתפס בעיניו.

כבר לפני דקארט, בסוף המאה ה-14 רואים פילוסופים שחשים כי אנו נמצאים בפני עידן חדש. שם אנחנו מזהים רעיונות ראשוניים וחדשניים. עם זאת, מבחינה פילוסופית רואים בכל זאת בעבודתו של דקארט כאבן דרך לתקופת העת החדשה.

ראה גם: היווצרות העת החדשה

המדע החדש

ראו גם פוסט בבלוג שלנו: אז מה חדש בעת החדשה

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות