אריסטו: הזכות לאזרחות

אריסטו: הזכות לאזרחות

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

אריסטו שואל את מי יש לקרוא אזרח?

            הגדרת האזרח על בסיס המעורבות בקביעת הצדק במדינה

"על מושג האזרח חלוקות הדעות לעיתים קרובות כי לא תמיד על אותו אדם מסכימים הכל שהוא אזרח. הרי יש מי שתכופות אינו אזרח במשטר אוליגרכי למרות היותו אזרח במשטר דמוקרטי"

האוליגרכיה הוחלפה על ידי משטר דמוקרטי, והוא מבקש לבחור את האיש מההמון שהוא חלק מהדמוס ובאוליגרכיה הוא נתין או תושב אך אינו אזרח כיוון שאין לו זכויות אזרח. אך לפי אריסטו במשטר דמוקרטי אותו אדם הופך להיות אזרח.

"האזרח אינו אזרח בזכות היותו גר במקום מסוים… ואפילו את אלה שחלקם בזכויות מגיע רק כדי יכולתם לתבוע ולעמוד לדין"

לא מספיק לגור במקום ולא מספיק להיות שפיט. צריך להיות אקטיבי ומעורב. צריך להיות עם פעילות אזרחית.

"אך אין שום דבר שבו נבדל מהאחרים האזרח במלוא מובן המילה יותר מאשר ההשתתפות בשיפוט ובשלטון. ותפקידי השלטון, יש המוענקים לפרק זמן מסוים… ויש שאין הגבלה חלה, כגון במקרה של חבר בית דין וחבר האקליסייה"

כלומר, יש תפקידים זמניים ותפקדים לא זמניים – אבל החשיבות היא ההשתתפות בשיפוט ובשלטון. אך לא ברור מה הוא בעבור אריסטו.

"המסקנה ההכרחית היא, שאחרת הגדרת האזרח ביחס לכל משטר ומשטר"

האינקלוסיביות של הגדרת האזרח שונה ממשטר למשטר

"ברור אפוא מהנאמר מהי הגדרת האזרח: אנו אומרים שמי שבידיו האפשרות להשתתף בתפקיד-שלטון של הרשות המייעצת או השופטת של פוליס מסוימת, הוא אזרח של אותה פוליס".

כלומר צריך להיות חלק מקביעת הערכים שיהיה למעשה הצדק במדינה. זהו הדבר שמגדיר פעילות אמיתית של השתתפות פוליטית לדעת אריסטו.  באופן נורמלי קביעת הצדק קשורה בנומוס, אך יש דיאלוג בין הפיזיס לנומוס. אנשים שרואים את סטנדרט הפיזיס פועלים למענו במסגרת הנומוס.

האם "פועלים" ו"אומנים" יכולים להיות אזרחים?

"בקשר לאזרח אחת הקושיות עדיין קיימת, … [האם] צריך לראות גם בפועלים אזרחים…. אך אם שום איש מבין אלה אינו אזרח, בתור מה צריך כל אחד להיחשב?"

"נכון הוא שלא צריך לראות כאזרחים את כל אלה אשר בלעדיהם לא הייתה הפוליס מתקיימת"

"בזמנים קדומים נחשב על ידי אחדים האלמנט של אומנים לעבדותי או נוכרי; לכן זה דין מרביתם של אלה גם כיום. הפוליס הטובה ביותר לא תעשה אומן לאזרח"

יש מדינות שבהן הם כן יושבים באסיפה. אך עדיף שלא:

  1. לדעת אריסטו הם יותר מדי מתמקדים בפרנסה היום יומית ובאינטרס הצר. הם לא מצליחים להתעלות מעליו.
  2. אין להם פנאי. אם אתה רוצה להיות אזרח פעיל חייב להיות לך פנאי

"מאחר ויש משטרים מספר, מתחייב שיהיו גם מספר טיפוסים של אזרח, … כך שבמשטר אחד יהיו האומן והפועל בהכרח אזרחים, ובאחרים יהי הדבר בלתי אפשרי".

אידיאלי שכל אזרח יהיה בעל פנאי, אבל המציאות היא אחרת. לפי אריסטו צריך לדעת מי בפועל קובע במדינה זו או אחרת. בפועל יש אמנים בגוף המחוקק או השופט, ברור שהם אזרחים. אי אפשר להתעלם מהמציאות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות