אריסטו: העבד והעבדות

אריסטו: ההבדלים בין העבד על פי החוק לבין העבד על פי הטבע

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

זהו דיון בהבדל בין הנומוס לפיזיס. במידה רבה זו הדוגמה להבדל.

מהו העבד ביוון הקלאסית?

"בית שלם מורכב מעבדים ובני חורין"

במסגרת המשפחתית היו גם עבדים ששירתו את הבית והמשפחה ולא היו להם זכויות כאנשים חופשיים.

"העבד קניין חי"

נשמע מעט חריף, אך למעשה זו הסתכלות על עבד כרכוש, השונה מרכוש שאינו חי. הייתה מחויבות לעבד שהייתה שונה מהמחויבות לשולחן. הייתה מחויבות גם מעבר לקניין חי אחר, הייתה הכרה בכך שהוא שונה.

המחלוקת על צדקת העבדות

"יש חושבים שאדנות עניין למדע…. אחרים חושבים שנגד הטבע הוא להיות אדון על עבדים, שהרי אף אם על פי חוק זה עבד וזה בן חורין, על פי הטבע אין הבדל ביניהם. ומכיוון שכך, גם אינו צודק שהרי יסודו באונס"

יש אונס לעבדות בעבור אדם אחר. זוהי גישה לנושא העבדות מצד האדנות. הטענה היא שעבדות על פי חוק היא בניגוד לטבע. היא משהו שלא צריך להיות. אין זכות טבעית לאדם לחייב אדם אחר לשרתו.

"עלינו לבדוק… אם רצוי וצודק למישהו להיות עבד, או אם לא והרי העבדות בכלל נגד הטבע"

הסתכלות של חוקר. יש תצוגה של סטנדרט הטבע – זוהי הנחה כי סטנדרט זה יכול להיות שונה מזה של החוק. יש מקום לטבע גם לצד החוק.

"באשר לכולם גלוי שטבעי ומועיל הוא שישלט הגוף על ידי הנפש והחלק הסביל על ידי השכל והחלק הדברי, וששלטון שווה או מהופך מזיק בהחלט"

זוהי עמדה עקרונית לגבי היחיד. אריסטו בודק את האותיות הקטנות כדי להסיק על הגדולות. הוא טוען שכל אחד יסכים שזה טבעי ומועיל שהשכל שולט על הגוף ולא ההפך. הפיזיס של התכלית מחייבת ומכוונת אותנו.

העבד על פי הטבע (פיזיס)

"כל מי שאינו של עצמו על פי הטבע אלא של אחר, ובכל זאת אדם הוא, הרי על פי הטבע עבד"

אדם שהוא לא יודע להחליט את ההחלטות של עצמו באופן ראוי ונכון הוא בעצם על פי הטבע עבד. גם במדינה המודרנית יש תפיסה כזו – אפוטרופוסיה של המדינה.

"אילו קיים בהם הבדל כהבדל הנפש מהגוף והאדם מהחיה… אלו על פי הטבע עבדים, ולהם טוב יותר… להיות נשלטים"

אם ההבדל הוא כל כך מובהק כמו בין בן אדם לחיה, במקרה זה מוצדק שמישהו יהיה עבד משום שהוא זקוק למישהו שישלוט עליו. כמובן השולט צריך להיות בעל היכולת השכלית.

"עבד על פי הטבע הריהו מי שיכול להיות של אחר ולפיכך של אחר הוא, וכמו כן מי שמשתתף בשכל עד כדי להכירו אבל לא לקנותו"

אדם מוגבל, שלא יכול לעשות יותר מדי. הוא יכול להבין ולמלא הוראות אבל הוא לא יכול ליזום את הדברים

עבד לפי החוק

"נמצא עבד ועבדות גם על פי החוק. והחוק הריהו מין הסכם שבו אומרים על מה שנכבש במלחמה של הוא של הכובשים"

מי שנכבש במלחמה לפי החוק הופך להיות עבד, לאו דווקא שהוא עמד בסטנדרט

הפיתרון של אריסטו

"גלוי, אפוא שיש בני חורין ושיש עבדים, על פי הטבע, ואף שגם מועיל, גם צודק שיהיו אלה עבדים, ואולם לא קשה לראות שגם אומרים את ההיפך צודקים במובן ידוע שהרי המילים עבדות ועבד נאמרים על שתי פנים"

לפעמים בדיבור על עבדות זה באמת נכון להגיד שזה דבר טבעי, אך לפעמים זה לא נכון.

"מן ההכרח לומר שישנם מי שהם עבדים בכל מקום ומי שאינם עבדים באף מקום"

עבדות יכולה להיות מתאימה במצבים מסוימים בכל מקום, אבל בנסיבות מסוימות הוא לא מתאים.

שיטת החקירה של אריסטו – הוא בוחן את הטבע והחוק, ורואה את המתח בין שניהם. בנסיבות מסוימת העבדות היא נכונה לפי שניהם ולפעמים היא רק לפי החוק ולא לפי הטבע.

 

מה ניתן ללמוד?

החשיבות של הפיזיס כביקורת ותיקון אפשרי של הנומוס. אריסטו לא מוותר על הסטנדרט העליון הזה. בנוסף, הוא אינו אומר שכשתוצאה מזה הוא לא מכיר בעבדות של כל אחד אלא הוא גם מכבד את החוק ומתייחס אליו ברצינות. ראייתו היא כיצד אפשר לשפרו.

צדק מדיני יכול להגן על מצבים שהם שונים מהמצבים שהצדק האבסולוטי ייגן עליהם. באופן זמני האיש שחי במדינה צריך לקבל את החוק, אך אם הוא מבין את הפיזיס הוא צריך לעשות הכל כדי לשפר את החוק.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות