אריסטו: התלמיד הראוי והמתודולוגיה של המדע המדיני

אריסטו: התלמיד הראוי והמתודולוגיה של המדע המדיני

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

אופי התלמיד הראוי ללמוד את המדע המדיני על פי אריסטו

"אדם צעיר… זהו הבסיס והנושא של סוגיה זאת… ישמע לריק את אשר יישמע, אין הבדל בין צעיר לפי גילו למי שמשובת הנעורים שורה בו… אנשים שכך טיבם לא תצמח מהם תועלת מן הידיעה"

לפי אריסטו איש צעיר אינו יכול ללמוד מדע המדינה משום ש:

  1. התאוות שהוא נכנע אליהן – מונעות ממנו להפעיל שיקול דעת
  2. חוסר ניסיון – הניסיון חשוב מפני שהפוליטיקה מעשית ויש צורך בניסיון כדי להבין את העולם המעשי. חוסר התמצאות בעולם והלכותיו, גורמת לראייה נוקשה מדי ולא מספיק מבוססת על המציאות. לדעת אריסטו יש צורך בניסיון כדי לבחון את הדברים.

המתודולוגיה המועדפת: אינדוקציה או דדוקציה?

"אל נא ייעלם מעינינו ההבדל בין עיונים היוצאים מן הראשית, לבין אל העולים אליהן, יש לצאת כמובן ממה שכבר ידוע, אך הידוע הוא דו משמעי, והמילה מציינת את הידוע לנו, או את הידוע סתם. ויש להניח שבהקשר עיוננו זה צריך לצאת מהידוע לנו"

אריסטו דדוקציה של אפלטון מול אינדוקציה שעולה לראשית, מתחילה מהמציאות ובונה תיאוריות על בסיס המציאות.

ידוע לנו = המציאות, ידוע סתם = תיאוריה.

אריסטו בונה פילוסופיה מדינית שמתחילה ממקום אחר לחלוטין.

"המציאות היא נקודת המוצא [במדע המדיני בכללו]"

"לגבי כל מה ששיך לתחום המעשים מבחינים באמת רק מתוך הסתכלות במציאות ובחיים ששם מצוי קנה המידה המכריע בעניינים אלו, עלינו אפוא, … להעמיד את הדברים מול החיים, ואם יתאימו למציאות, נאשר אותם, ואם יעמדו בניגוד אליה. נראה בהם הגיונות גרידא."

לפי אריסטו, אחרי שבונים תיאוריה, אפילו אם התחלת מהמציאות, חייבים לרדת למציאות ולבחון אותה מול המציאות, ואם היא נכשלת – אזי יש לתקנה.

"מאחר שרואים אנו שכל מדינה שותפות היא…" (הפתיחה של הפוליטיקה)

מתחילים עם המציאות, אנחנו רואים מה קורה.

"על פי שיטתנו הרגילה… מן ההכרח לנתח את המורכב עד שנגיע לחלקיו הבלתי-מורכבים, כך עלינו לעיין בחלקים שמהם מורכבת אף המדינה"

הניתוח של המציאות (המורכב) ויש ניסיונות לסדר אותו עד לזיקוק התיאוריה הברורה והחדה (הלא מורכבת). גם אפלטון וגם אריסטו מחפשים רעיונות אבסולוטיים, אבל אריסטו בונה את הרעיונות אבל אפלטון מתחיל מהם.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות