אריסטו: המדע המדיני והתכלית

אריסטו: המדע המדיני והתכלית

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

המדע המדיני כמדע על ריבוי בתחום המדעים המעשיים

מדע המדינה = כול הפעילות הקשורה לחיי הפוליס, תחומים שונים, כלכליים ואחרים.  זהו הידע הכללי.

"עלינו לנסות… להגדיר את טיבו של תכלית העל לתחום המעשי, ולקבוע איזה מדע מן המדעים או איזה מקצוע מן המקצועות, יקנה לה את הכרתו"

"הדעת נותנת , שיהא זה עניינו של אותו מדע שהוא ריבוני וראשי ביותר וממילא ברור שזו תכונת המדע המדיני"

מדע המדינה הוא המדע העליון בתחום המעשי. ללא סדר עדיפות הפוליטי הכולל, לא יהיה אפשר להפעיל ידע ככלכלן. יש צורך בראיה כוללת.

"תכלית המדע המדיני אינה אלא הטוב בתחום האנושי"

"מה היא אותה מטרה שלפי טענתנו חותר אליה המדע המדיני? …גם לדעת רוב בני האדם וגם לדעת המעודנים שבהם אין זה אלא האושר"

גם האליטה מבינה שמדע המדינה עוסק באושר. אושר האדם הוא שאיפתה של הפוליטיקה – הפיכת החיים לבעלי סגולה. יש דגש על הטוב. הדבר הערכי שצריך לכוון אותה.

 

תכלית הכלל ותכלית הפרט

"אף אם הפרט והמדינה תכליתם אחת ויחידה, הרי ברור שנעלה ומושלם יותר התפקיד להשיג את התכלית למדינה ולדאוג לקיומה של זו"

לא צריכה להיות התנגשות בין טובת הפרט והכלל, הן צריכות ללכת יחד, אבל המטרה מבחינת המדע המדיני צריכה להיות לטובת המדינה – המדינה רחבה יותר וגם טובת הכלל יביא בסופו של דבר לטובת הפרט.

"אמנם אין לזלזל בהשגת התכלית לאדם אחד בלבד, אך משובח ואלוהי יותר הוא להשיגה בשביל אומה מן אומות ובשביל מדינות"

המדע המדיני ובעיית המהות של המשובח והצודק

"לא בכל הסוגיות אפשרי לחתור במידה שווה של מדויקות, הבעיה משובח וצודק מהו – והרי אותה חוקר המדע המדיני – רבו בה מחלוקות והספקות עד כדי כך, שישנם אנשים שלפי דעתם אין מטבע הדברים שום דבר צודק ומשובח, ורק החוק קובע מושגים אלו"

הסופיסטים יאמרו כי החוק קובע, והחוק אינו מייצג הצדק. ואנשים שמאמינים באמנה החברתית, יראו שמה שאנשים קובעים הוא הצדק ואין מעליו – אדם הוא במרכז ואין מעליו. אריסטו ירצה להציע תיאוריה נגדית:

"תנוח דעתנו אם אך נצליח להתוות את האמת בצורה מחוספסת וכללית… שכן דרכו של איש מחונך הוא לדרוש את הדיוק בכל סוגיה וסוגיה אך באותה מידה אשר תובע הנושא מאפשר אותה"

מדע המדינה אינו מתמטיקה, אבל אפשר לראות את האמת בצורה מחוספסת וכללית – יש דבר כזה, לראות בקווים כלליים קיומו של סטנדרט, אם כי בהסתכלות בעולם מסביב צריך ניסיון ולשלב את המציאות בתוך האידיאל ולהגיע אל "משובח" שהוא לא לגמרי יחסי אך מתאים למצב הקיים. זוהי תכלית מדע המדינה. כלומר, יש סטנדרט – אך הוא פחות ברור מזה של מדעי הטבע.

מדע המדינה הוא מדע אנושי שמושפע מכך שאדם הוא איננו מספר. יש אפשרות, עם זאת, לחתור להבנה של הצודק והמשובח.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות