אפלטון: הדמוקרטיה בספר המדינה

אפלטון: ספר המדינאי וספר המדינה

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

תיאור המשטרים המקולקלים על פי אפלטון (ספר 8)

 

המשטר

הערך העליון

תכונת הנפש

המשטר הצודק

מלך פילוסוף

הצדק/הטוב

תבונה

המשטריםהמקולקלים

טימוקראטיה (אנשי המגן הם השליטים)

הכבוד

אומץ הלב

אוליגרכיה – מחשבה של אינטרס אישי של שליטים

העושר

תאווה

דמוקרטיה

השוויון והחירות כאשר החירות עליונה יותר בעת איזון

תאווה – כל בו של תכונות, ערב רב של אנשים, דעות וכיוונים

 

רודנות – הדמוקרטיה מדרדרת אליו כשהיא הופכת לאנרכיה. חיפוש אחר האיש החזק שישלוט

אהבה עצמית ותועלת אישית

תאווה ששולטת באופן מרוכז ואינטנסיבי

הדמוקרטיה בספר המדינה

השוויון בדמוקרטיה הוא יחסי. ההתייחסות לעשירים אינה שווה להתייחסות לעניים. החירות – כל אדם יכול לעשות את שלו. מאפשרת לאזרחים לעסוק בכל אשר רוצים, ולא רק בדברי הגוף.

המעבר מאוליגרכיה לדמוקרטיה

"פעמים רבות יקרה הדבר שעני צנום ששזפתו השמש יעמוד בשעת המערכה בצדו של עשיר שעשה כל ימיו בצל, והוא עמוס עומס בשרים; ושעה שהעני רואה אותו קצר נשימה ואובד עצה, כלום אינך סבור שיאמר בלבבו שהללו אינם עשירים אלא בשל מורך לבם של העניים [והוא יגיד לחבריו העניים:] "האדונים שלנו? אינם ולא כלום." "

     "סבורני, אפוא שהדמוקרטיה מתהווית שעה שינצחו העניים, יהרגו או יגלו את ירביהם ויתנו לנותרים חלק שווה במשטר זה", "אמנם כך" אמר [אדימאנטוס] "תיכון הדמוקרטיה בין בכוח הנשק בין בהסתלק המפלגה של השליטים""

כלומר, העניים מודעים לכוח שלהם על פני העשירים – אלה אינם חזקים כלל וכלל.

תכונות המשטר הדמוקרטי

"ומה יהי אורח החיים שבמדינה הזו? קודם כל בני חורין הם הללו ומדינתם מלאה חירות, ודיבור גלוי לב וכל אחד רשאי לעשות בה כרצונו. ומאחר שהרשות נתונה הרי מובן שבמדינה זו יתקינו להם איש איש אורח חיים משלו, כפי מה שייטב בעיני כל אחד ואחד"

בתוך המגבלות של היכולת הכספית שיש לאדם, הדבר החשוב שמאפיין את המשטר היא החירות וסדר היום האישי.

     "דומה הדבר שהוא היפה במשטרים: כבגד ססגוני הרקום בשלל צבעים… יש בו כאילו שוק של משטרים" דמוקרטיה היא שילוב של הרבה משטרים, התכונה שמנהיגה את משטר זה היא אישית ומשתנה מאחד לאחד. אין רק תכונה דומיננטית אחת.

     "מידות אלו ואחרות כיוצא באלו, מצויות, אפוא בדמוקרטיה, ומכאן מסתבר שהמדובר במשטר נאים ואנארכי ורב גווני, הנותן מעין שוויון לשווים שאינם שווים כאחד"

כלומר, האם יש צדק בכך שאנשים שאינם שווים מקבלים חלק שווה? אם הערך הוא שוויון כל אחד צריך לקבל באופן שווה, אך נניח ואחד תרם לקהילה יותר מאחר. האם לפי הצדק מותר לתת דברים לא שווים לאנשים שתרמו באופן לא שווה?

תכונות הדמוקרטיות בנפש הפרט

חשוב לא פחות מהמשטר הצודק. האיש הצודק.

"חורג אדם מגדר התאוות ההכרחיות, ומשחרר מכבליהן את ההנאות שאין הכרחיות ואינן מועילות, וקורא להן דרור" כלומר, הדגש על החירות מאפשר לתת לנפש חירות. אנשים עושים דברים הנעימים להם ללא כל קשר לחובה לעשות כן.

     "ואם ישחק לו מזלו ולא יתהולל יתר על המידה, הרי שיגיע למעין שווי משקל בהנאותיו, ימסור את השלטון על עצמו לזו שתזדמן לו מדי פעם בפעם. כאילו נלכדה בגורל, עד שישבענה. ואזי ייתן את השלטון להנאה אחרת, וכך יטפח כולן במידה שווה ולא יזלזל באחת מהן"

אם יידע לאזן את ההנאות הוא יצליח, אחרת הוא ידרדר ויגיע לאנרכיה.

"הוא טוען שהתאוות – כולן דומות, וראויות לכבוד שווה בשווה, … כך הוא חי בכל ימיו, ונאות לתאווה שמזדמנת לו: עתים – משתכר להמית חלילים, ושוב – שותה מים ומדאיב נפשי, עתים – מתאמן בגימנאסטיקה, ופעמים – בטול מכל פעל שאין בלבו דאגה של כלום ועיתים כאילו עוסק בפילוסופיה… שום סדר ושום הכרח אין שולטים בחייו… ונזקק לו מכל ולכל"

הידרדרות הדמוקרטיה והנפש הדמוקרטית

"וכללם של כל הדברים האלה שנחברם יחדיו: הרואה אתה שבעטיים תהא נשמת האזררחים עגונה עד שתתרעם על כל שמץ של שיעבוד שיוטל עליה, ולא תעמוד בו? הרי ידעת שבסופו של דבר הם מתעלמים מהחוקים, הכתובים ושאינם כתובים, לבל יהא עליהם רב, משום בחינה בעולם"

דגש גדול מדי על החירות, יגרום לבוז טוטאלי לחוק ולכל נורמה קבועה

"חירות מופרזת… בהכרח שתביא בעקבותיה עבדות מופרזת"

נהפוך לעבדים לתאוות שלנו, ומאוחר יותר בפוליטיקה הדבר יביא לעבדות לאנשים"

האם יש חשיבות בתיאור המדינה הטובה של ספר המדינה אפילו אם היא לא תתקיים?

לדעת אפלטון יש חשיבות כביקורת על המשטרים הקיימים, ביקורת שמתאפשרת כשרואים מהו צדק באופן מוחלט. הוא נותן תשובה נוספת, הדבר עוזר לנו לראות מה צריכה להיות ההיררכיה הנכונה בתוך נפש האדם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות