אפלטון\ הפוליטיאה: דברי גלאוקון ואדימנאטוס
בעיית עשית הצדק והביקורות על הצדק כערך: דבר גלואקון
יש כתב אישום נגד אתונה בדברי גלאוקון.
- · התייחסות רוב בני האדם לעשיית צדק
"רוב בני האדם רואים את הצדק כסוג של דבר שרבה טרחתו, ושיש לעסוק בו בשל השכר שלצידו"
- · הביקורת של הסופיסטים על הצדק
רואים את השפעת תראסימכוס על הנוער. גלאוקון מחדש את טענותיו של תראסימכוס בדבריו. הוא חוזר על כך שלהיות צדיק זו תמימות, ולהיות רשע זו פיקחות. זהו המסר שהצעירים מקבלים מהסופיסטים.
- · האמנה החברתית כלא טבעי והרע במיעוטו
התפיסה לגבי טבע האדם היא שכל אדם מעדיף את האינטרס שלו. הוא מעדיף לא לסבול עוול והוא מעדיף ליהנות.
בעיני הצעיר התפיסה הזו היא תפיסה שמערערת את המקום של הצדק. הטבע שלנו מביא אותנו למקום אחר והוא אינו האמנה החברתית.
האמנה החברתית – הצדק, החוק, היא ברירתם של החלשים. טבע האדם הוא רע מטבעו. הצדיק הופך לצדיק בשל ציפוי דק, אינטרס אישי כלשהו.
- · טבע האדם והסיפור של "טבעת גיגס"
בגלל שאין לרועה הצאן חשש להיתפס הוא יעשה כל דבר שהוא יכול, כי הוא יודע שהוא לא ייענש. גלואקון טוען שלמעשה אין הבדל בין צדיק ורשע, אם תיפול בידיו ההזדמנות לעשות עוול ללא אפשרות להיתפס. הפעולה תהיה בהתאם לאינטרס האישי, ללא התייחסות לחוק ולסדר.
גלואקון מדבר באופן ביקורתי. הוא לא בטוח שאלה הדברים. הוא מבקש מסוקרטס להגיב על כל דבריו, ושיגיד שעדיף להיות צדיק מכל הבחינות, גם מול האלים.
בעיית עשיית הצדק והביקורת על הצדק כערך: דבר אדימנאטוס
- הדעות המקובלות על הצדק, כולל התייחסות של הדת המסורתית לנושא
מה שמעניין את האנשים הוא המוניטין בעקבות הצדק, ולא הצדק עצמו. הרבה יותר קל לעשות עוול לכאורה מאשר צדק, הצדק נראה קשה ומטריח ועוול נראה קל.
החברה לא מחנכת לצדק ולטובת הכלל אלא רק לנראות כאילו אדם הוא בעל סגולה
- ההתייחסות של החינוך האתונאי האזרחי לנושא הצדק
החינוך לא לימד אנשים אף פעם שכדאי להם להיות צדיקים. הוא לימד אותם הרבה יותר שעדיף לדאוג לאינטרס האישי ולא יותר מזה.
- האם עשיית הצדק או עשיית העוול תאפשר לאדם להיות מאושר באדם?
לא מדברים על תוכן העוול והצדקה, אלא רק על החיצוניות – מה הן יגרמו.
אדימאנטוס אומר שאם היו מקבלים את החינוך הנכון, אז היו פועלים בדרך הנכונה. ההבדל בינו לבין גלואוקון הוא האופטימיות לגבי טבע האדם.