מבוא למחשבה מדינית: ספר המדינה/ הפוליטיאה

ספר המדינה/ הפוליטיאה \ אפלטון (סוקרטס)

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

פוליס – עיר מדינה

פוליטיאה – השלטון בעיר – הארגון הכולל של העיר. המשטר הפוליטי במובן הרחב של איך המדינה צריכה להיות מאורגנת, כולל תפקידים, חוקים וכהנה.

הספר פוליטיאה אינו רק על המדינה בתור מושג, אלא על הדינאמיקה שצריכה להתקיים בתוך המדינה והערכים שצריכים להיות בה, כמו גם המבנה הפוליטי בה.

אפלטון כתב את ספר המדינה (הפוליטיאה). הספר נכתב בין הראשונים של אפלטון, הוא נכתב בסביבות 388 לפנה"ס והוא משחזר שיחה שהתרחשה ב 411 לפנה"ס, זאת כיוון שסוקרטס כבר אינו חי ב 388 לפנה"ס. המסר של סוקרטס וההשלכות של מסרו עדיין חיים עם אפלטון. הוא שם את סוקרטס במרכז הספר.

השיחה שמתקיימת בספר מתרחשת בבית פרטי בין מספר דמויות. זוהי האפולוגיה האמיתית לסוקרטס, על חייו וההשלכות של החיים שלו. יש ניסיון להראות מה חשיבות אורח החיים הפילוסופי. הוא יכול לדבר כאן באריכות, והוא משכנע שני צעירים במיוחד – גלאוקן ואדימנטוס שהם עומדים במרכז הספר, שאורח החיים הפילוסופי הוא הנכון ביותר, והמשטר שיוכל להכיל את החיים הללו הוא המשטר הצודק ביותר. הדמויות הן אחיו של אפלטון. במהלך השיחה אפלטון רק בן 16, והוא לא לוקח חלק בשיחה. הוא שומע את הדברים, הדבר הדליק בו את הרצון ללמוד את הנושא.

השיחה אינה אמיתית ואינה שחזור, אך היא משקפת את התורה שסוקרטס ניסה להעביר והתרגום של תורה זו לתורה מדינית.

 

המשתתפים בספר:

  • סוקרטס – דמות מרכזית. לא בכל הדיאלוגים של אפלטון הוא מופיע באופן אקטיבי ומרכזי. בספר המדינה סוקרטס הוא מאוד דומיננטי.
  • תראסימכוס – סופיסט. העימות עם תראסימכוס שמתרחש בספר הראשון, מסמל את העימות בין סוקרטס לסופיסטים. מהספר השני הוא די שקט ולא מרכזי. למרות זאת, רוחו של תראסימכוס והסופיסטים ורואים זאת בדברי גלאוקון. פעמים רבות בדיאלוגים אפלטוניים חשוב להבין את אופי האדם, כי הוא בא לידי ביטוי בשאלות שהוא שואל, בדברים שחשובים לו.
  • ·         גלאוקון ואדימאנטוס

אחיו של אפלטון. שניהם צעירים וחכמים. אך הם מאוד שונים. גלואקוון הוא בעל אמביציה רבה, הוא מעוניין להיות עריץ אתונה – שליט יחיד. הוא חשב שזה הראוי לאיש חכם ונמרץ להיות. ניתן לראות שיש לו תובנות ושאיפות רבות. בהשוואה אדימאנטוס הוא איש חכם, שרוצה לחיות בהתאם למסורת. הוא מחפש מוסריות והוא דורש מוסריות מכולם. הוא לא מוכן שאחרים לא יהיו מוסריים, כי אז הוא יצא נפסד. הוא מתעניין הרבה יותר בדת, אך הוא גם ביקורתי כלפיה. הוא מתעניין בחינוך של המדינה, אך הוא גם ביקורתי כלפיה. הוא היה מעוניין במדינה תקינה, בה הוא יהיה שווה בין שווים. הוא מוכן לתרום לטובת הכלל רק אם הדרך של המדינה טובה.

  • ·         קפאלוס ובנו פולימארכוס

דמויות בתחילת הספר. קפאלוס הוא איש עשיר וזקן מאוד, הוא מאוד מתעניין באלים. קפאלוס מסמל את אותם אלים שיש לנו ספק מאוד גדול שסוקרטס מאמין בהם. קפאלוס מייצג את האיש הדתי. בנו מסמל את החינוך שמקבל בנו של איש דתי. הוא דוגמה של מה חינוך דתי עושה לאנשים.

קפאלוס מגלה שהוא בז לסיפורי האלים בתור צעיר. התעניינותו גברה כשהוא זקן, כשהתעורר אצלו חשד שיש עולם הבא ועליו לחזור בתשובה אם אלים אכן קיימים ויכולים להעניש אותו.

קפאלוס חוזר למנהגיו של התפילה, אחרי שסוקרטס מעמת אותו עם העובדה שהוא מעוניין באלים אך ורק מצרכים אישיים.

אחרי שפולימארכוס אומר את מה שהמסורת אמרה לו להגיד, ולאחר שמגלה שהמסורת לא יכולה לסייע לו, הוא מוכן להסכים עם כל דברי סוקרטס.

 

הקשר עם משפטו ומותו של סוקרטס

בפתיחה של הספר הראשון של הפוליטיאה רואים דוגמה לדימונים החדשים שסוקרטס מואשם בהם. יש אלה חדשה שחוגגים את חגה. ספר המדינה מתרחש בלילה של החג. יש ניסיון לקחת את סוקרטס אל תוך החגיגות הליליות של האלה. הוא מסרב עקרונית, אך משוכנע בסופו של דבר לצאת (אל בני הנוער שהוא לא מקלקל ואל חגיגות האלה אותה הוא לא עובד).

הקשר למשפט ולמוות מופיע בכל ספר המדינה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: