מבוא למחשבה מדינית: הירודוטוס

הירודוטוס "אבי ההיסטוריה" (484-425 לפנה"ס)

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

הירודוטוס נחשב כדמות מעבר בהיסטוריה. לא מעט ממנו הוא אגדות ומיתוסים אך יחד עם זאת יש אצלו דגש גדול יותר על האדם וניסיון לייחס לאדם מעין כוח מכריע בלא מעט מצבים. הספר שלו מערבב היסטוריה. הוא מציג בחלקים שהם אגדה יותר מאמת, את התפיסה שלו, אותה אנחנו רוצים ללמוד. הוא רוצה ללמד בתחומים רבים, בעיקר הוא רוצה לעזור ליוונים לעצב את הזהות הלאומית וההיסטורית שלהם מול עמים אחרים. ספרו מתמקד במלחמה בין היוונים והפרסים, מלחמה של שנים רבות שלא היה ברור שיוון תגבר על פרס ובסופו של דבר היא כן גוברת. במידה רבה הספר בא להסביר כיצד היוונים כן התגברו על פרס ותוך כדי להסביר כמה טובים יותר המשטר וההרגלים היווניים וזוהי חלק מההצלחה, תפיסת החירות שהתפתחה ביוון.

מי שמרגיש שיש לו מה להפסיד והוא מרגיש שיש ערכים חשובים מאחוריו, הוא יילחם יותר מאדם שמתייחסים אליו כמי שאין לו זכויות מול השליט. יש אלמנט של ראיה פוליטית שהיה נפוץ ביוון בתקופה שהירודוטוס כתב, תקופה שהיא מקדימה את הפילוסופים היוונים המאוחרים יותר. הירודוטוס מפציר בקוראיו ללמוד מהעבר, הוא תופס את ההיסטוריה כמעגלית. אם ההיסטוריה חוזרת על עצמה, צריך ללמוד אותה ולהצליח יותר בעתיד. יש ניסיון להגיד שאדם הוא בשליטה במידה מסוימת.

הירודוטוס: ההיסטוריה –ספר 3 – סעיפים 79-83 – הדיון המשווה בין משטר ההמון, משטר המעטים ושלטון יחיד

הדיון ההשוואתי הראשון בהיסטוריה כביכול. ככל הנראה הדיון לא התרחש בפועל, ונראה המצאה של הירודוטוס. הדבר לא מוריד מחשיבות הסיפור, כי אפילו אם הוא לא התרחש מתי שהוא אומר שזה התרחש, הדבר מביע את הדעות שהירודוטוס רואה כדעות באותה תקופה לגבי יתרונות וחסרונות של משטרים שונים.

הסיפור מתרחש אחרי ששליט מאגי תפס את השלטון בפרס ואף אחד לא ידע שהוא תפס את השלטון. המדינה התנהלה מתחת לשליט הקיים בתפקיד עד שהדבר התגלה בידי שבעה אנשים מבין האצולה של החברה הפרסית שהחליטו להילחם נגד השליט שתפס את השלטון. השאלה אחרי הדחתו איזה משטר יש לכונן בפרס? לחזור למשטר יחיד, להפכו למשטר מעטים או לדמוקרטי. לא נראה שהדיון התקיים, והירוד טוס לבטח לא שמע את הדברים.

שלושה אנשים מדברים במועצת השבעה הזו. הראשון לדבר (סעיף 80) הוא אוטניס. הוא מתאר את הבעייתיות של שלטון יחיד: הכוח משחית, ההנחה של טבע האדם העומד היא רע מטבעו. השליט היחיד מרגיש מעל החוק, שמייצג תפיסה של צדק. לעומת זאת, שלטון העם היופי בו הוא שוויון זכויות (שוויון בפני החוק – איזונומיה) ושנית מרכזיות החוק כדבר מגביל. מגביזוס: רואה את הדמוקרטיה כדבר שלילי מאוד כי להמון אין הכשרה וידע, הם פועלים לפי רגש, דחף, אלימות. אם יהיה משטר מעטים נוכל לפעול כחלק ממנו ואז יהיה שלטון טוב יותר. דריוש: הוא נגד ההמון, והוא גם נגד המעטים. בכל מקרה מגיעים למשטר של אחד, כי קבוצות של מעטים יילחמו אחת נגד השנייה באופן קבוע. מציע לחסוך את הדרך והקשה ולהגיע ישר למעולה ביותר.

בעת ההצבעה – חמישה מצביעים בעד משטר יחיד ושניים, המציעים של ההצעות האחרות מצביעים עבור הצעותיהם. אוטניס מבקש הזכות להיות אוטונומיה שלא קשורה לאף שליט וגם לא תהיה תחרות. צריך לבחור בין השישה הנותרים מי יהיה השליט הבא של פרס. הפור נופל על  סימן מאלוהים שלו יחכו השישה על סוסיהם ביער.

דריוש יוצר תכסיס (בעזרת הסייס שלו שמצליח לגרום לסוס להתפרע) שגורם לו להראות כאילו קיבל סימן משמיים. בכך הוא למעשה מתקרב לאותה מהות שאוטניס דיבר עליה.

המשמעות של דיון זה הוא הצגה בפני האתונאים על דעותיהם, ורמז לכך שמי שבשלטון כשליט יחיד, ידיו לעולם לא נקיות.

הירודטוס, "ההיסטוריות", ספר חמישי, סעיפים 91-92: אנשי ספרטה קוראים לאסיפה, כיוון שיש בהם פחד שאנשים אתונה יהיו חזקים יותר מהם. הפתרון לבעיה שלהם ברצונם לבטל את הדמוקרטיה באתונה ולהנהיג שם שלטון יחיד או מיעוט. ההיגיון שמנחה אותם שדמוקרטיה נותנת לאנשים לפרוח ולהצליח ואילו שלטון יחיד מדכא את העם וגורם לעצירת כל התהליכים החיוביים הקורים במדינה. בני הברית של ספרטה כפי שמובא בטקסט של הירודוטוס פחדו לדבר בנושא הזה אך חששו מכך שהדבר יהפוך לשיטה שבה ספרטה תשתמש גם נגד בני בריתה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות